ת"א 17220-09-13 עקנין נ' ריגלר ואח'

(בבקשת הנתבע 2 כי התובעת תיבדק על ידי מומחה נוסף מטעמו)

1. לפני תביעת רשלנות רפואית של התובעת נגד הנתבעים בגין ניתוחים שבוצעו בעפעפיה.

2. בהתאם לתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקסד"א") ולהוכחת טענותיה שברפואה, צרפה התובעת לתביעתה חוות דעת רפואית של ד"ר לויאב - מומחה בכירורגיה פלסטית.

3. בין התובעת לבין הנתבע 2 התנהל משא ומתן, במסגרתו אף נבדקה התובעת על ידי מומחה מטעם הנתבעת 2, ד"ר בריסקו (רופא עיניים), אשר העביר את ממצאי בדיקתו והמלצותיו הן לנתבע 2 הן לתובעת. זהו מסמך הנושא תאריך 19.5.14.

4. משהליכי הפשרה בין הצדדים לא צלחו, ביקש הנתבע 2 כי אותו מסמך יהא לחוות דעת מטעמו ערוכה כדין. אלא, שאז התברר כי המומחה אינו נוהג לערוך חוות דעת. בנסיבות אלו, ומאחר שהנתבע 2 מבקש לקדם את התביעה, מתבקשת עתה התובעת לעמוד לבדיקה של מומחה נוסף מטעמו – בדיקה שהיא חיונית להגשת חוות הדעת.

5. התובעת מתנגדת לבקשה. היא מלינה על כך כי הנתבע 2 לא ערך ברור, עובר לבדיקתה אצל ד"ר בריסקו, האם הוא נותן חוות דעת לבית המשפט. לטענתה, הדרישה לבדוק אותה פעם נוספת נגועה בחוסר תום לב, ובאה לעולם רק מאחר שממצאי בדיקתו של ד"ר בריסקו עולים בקנה אחד עם האמור בחוות הדעת של המומחה מטעמה, ד"ר לויאב. עוד היא מצביעה על כך כי חשיפתה פעם נוספת לבדיקה אצל מומחה שאינו מוכר לה, מהווה פגיעה בפרטיותה, וגורם לטרחה ולביטול זמנה.

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבע 2, בתגובת התובעת וכן שמעתי את באי כח הצדדים כולם (לרבות ב"כ הנתבע 1) בדיון שהתקיים בתאריך 4.9.14 – הנני נעתרת לבקשה.

6. בנסיבות המפורטות בבקשת הנתבע 2, ולאור תצהירה של עו"ד קרן בורשטיין-קפלן (ממשרד עוה"ד המייצג את הנתבע 2) ומי ששוחחה עם ד"ר בריסקו, נראה כי נפלה תקלה אצל הנתבע 2 עת הפנה את התובעת לבדיקת מומחה, שאינו נותן חוות דעת לבית המשפט. עיון במסמך מיום 19.5.14 מעלה כי הוא אינו ערוך כחוות דעת לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א – 1971. כך, לא מצויין במסמך מטרתו ואין בו אזהרה בנוסח הנדרש. כמו כן תוכנו של המסמך כולל אך פרטי רקע, ממצאי בדיקה שערך ד"ר בריסקו לתובעת וכן המלצות טיפול. המסמך חסר חיווי דעה בסוגיית האחריות ושעור הנכות – דבר שהינו הכרחי בתביעת רשלנות רפואית.

7. ככל שלא אתיר לנתבע 2 להגיש חוות דעת מטעמו לאחר אותה בדיקה נוספת, הרי שתמנע ממנו האפשרות להוכיח טענותיו שברפואה, שהן לב ליבו של תיק זה (תקנה 128 (ב) ו - 137 לתקסד"א). תוצאה זו קשה, בעוד את התובעת ניתן לפצות על נזקה הכרוך בבדיקתה הנוספת בתשלום הוצאות.

8. עוד אעיר כי מאחר שגם לנתבע 1 זכות להגיש חוות דעת רפואית מטעמו, והתובעת טרם עמדה לבדיקה מומחהו, יתכן כי חוות הדעת שתוגש על ידי הנתבע 2 תייתר בדיקה נוספת של מומחה מטעם הנתבע 1.