ת"א 1717-07

1.תביעה שהגישה רשות מקרקעי ישראל כנגד מושב בורגתא וכן מר עופר זינגר, לפינוי מהמקרקעין הידועים כחלקה 96 גוש 8502 בהתאם לנסח רישום מקרקעין (נספח א' לתביעה). כן הוגשה תביעה כספית בסך 59,923 ₪. הוברר שבמקרקעין היה מבנה שהופעל למעשה כבית קפה על ידי הנתבע עופר זינגר באישור אגודת המושב.

התביעה הוגשה בשנת 2007. כפי שפורט בתביעה השימוש שנעשה על ידי הנתבעים הינו שימוש חורג שלא בהתאם להסכם המשבצת והנתבע שהינו חבר מושב הינו בר רשות פעל שלא בהרשאת ובאישור התובעת.

לתביעה צורף דו"ח שמאי מטעם יוסי קפאח.

2.הנתבעים הגישו כתבי הגנה מטעמם במסגרתם טענו הן כנגד השימוש החורג הנטען והן כנגד גובה דמי השימוש.

במהלך השנים נעשו ניסיונות פשרה במסגרתם בסופו של יום נסגר בית הקפה ומשכך התביעה נותרה באשר לדמי השימוש הראויים.

3.בשנת 2008 ביקשה התובעת לתקן תביעה ולמעשה חזרה על עיקרי תביעתה הקודמת ותבע אותו הסך של 59,923 ש"ח.

4.בשנת 2013 ביקשה התובעת לתקן תביעתה כך שהתביעה לדמי שימוש ראויים משנת 2005 ועד לשנת 2014 תעמוד בגובה 829,431 ₪. בנימוקי הבקשה טענה התובעת שהשמאי קפאח אינו משתף פעולה עם התובעת ומשכך פנתה התובעת לשמאי אחר ניצן מקובר שייתן חוות דעתו באשר לדמי השימוש הראויים.

5.לאחר שהתקבלה תגובת הנתבעים קבעתי בהחלטתי שניתן לתקן התביעה. הנתבע הגיש כתב הגנה מתוקן במסגרתו הגיש אף הוא חוות דעת שמאית מטעמו של השמאית פנינה נוי לפיה דמי השימוש הראויים עומדים בגובה של 11,700 ₪ עבור כל שנת משנת 2004 ועד לשנת 2012.

6.בדיון שהתקיים ביום 6.1.15 הסכימו הצדדים לקיים הליך הוכחות לפיו יחקרו שני השמאים מצד התובעת וכן שמאית הנתבע. כן הסכימו שבסיכומיהם יוכלו להעלות אף הטענות לעניין שימוש חורג. משכך נקבע התיק להוכחות בענין זה. ביום הדיון לא התייצב השמאי קאפח. והנתבעים הודיעו שמוותרים על חקירתו. מאחר ולמעשה לכתב התביעה המתוקן לא צורפה חוות דעתו של השמאי קאפח והתובעת למעשה ביקשה למשוך חוות דעת זו, אזי לפני שתי חוות דעת של שמאי התובעת ושמאית הנתבעת.

7.דיון משפטי:

טענה ראשונה הקיימת לנתבעת מס' 1 הינה התיישנות. לטענתה כבר בכתב הגנתה טענה להתיישנות התביעה כפי שפורטה בכתב התביעה המתוקן שכן התביעה המקורית הוגשה בהתאם לחוות דעת השמאי קאפח שערך שומה לשנים 2005-2006. התביעה המתוקנת הוגשה בהתאם לחוות דעת שערך השמאי מקובר לשנים 2013-2014.