ת"א 1716-04-15 אבו זיד נ' סרחאן ואח'

בפניי בקשה למחיקת תביעה על הסף (להלן: "הבקשה"), אשר הוגשה על ידי המבקשים/הנתבעים בהמשך ובזיקה לפרוטוקול בית המשפט מיום 25.1.16.

יצוין, כי התביעה הינה תביעה לפי ס' 6(1) לפקודת ביזיון בית המשפט.

להלן יפורטו טענות הנתבעים/המבקשים בבקשה:

1. לטענת הנתבעים, התובע הגיש את התביעה בניגוד לפקודת ביזיון בית המשפט (להלן: "הפקודה"), כאשר לפיה יש להגיש בקשה לפי ס' 6(1) לפקודת הביזיון ולא על דרך הגשת תביעה, כפי שהתובע עשה במסגרת תיק זה. לטענתם, רק מטעם זה יש למחוק את התביעה הנ"ל.

2. לגופו של עניין,הנתבעים טוענים, כי סעיף 6(1) לפקודה מתייחס אך ורק לצווים שניתנו על ידי בית המשפט ולא קויימו. לטענתם, במקרה שלפנינו עסקינן בהסכם פשרה שהושג בין הצדדים, ואשר קיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט, ואשר לגביו מסתמך התובע בתביעתו זו. לטענתם, לאור העובדה כי התביעה נגזרת מהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, ולא מכח צו שניתן על ידי בית המשפט, הרי שהתובע אינו יכול והחוק אינו מקנה לו כל זכות משפטית לפנות לבית המשפט בדרך שבה הוא בחר. הנתבעים מפנים לפסיקה ענפה לעניין זה, המדגישה בין היתר, כי תכליתה של הפקודה להביא לידי כך שצווי בית המשפט יבוצעו, ולא לאכוף הסכמי פשרה שקבלו תוקף של פסק דין.

3. לא זאת אף זאת, לטענתם אף הסכם הפשרה עצמו אינו יכול לשמש יותר כבסיס לכל תביעה מצד התובע, מאחר והסכם זה כבר אינו רלוונטי לאחר שהצדדים עצמם הגיעו להסכם שכירות חדש למשך חמש שנים נוספות, עם אופציה לשלוש שנים, וכל זאת בהתאם לאותו הסכם פשרה אשר במסגרתו צויין, כי במידה והתובע יחליט בעתיד ובמשך 5 שנים להפעיל פנצ'רייה ו/או עמדה לרחיצת רכבים, תהיה לנתבעים זכות עדיפה על פני כל שוכר אחר.

4. יתרה מזאת, הנתבעים טוענים, כי עצם העובדה כי מאז פסק הדין ועד למועד הגשת התביעה דנן עברו למעלה משלוש וחצי שנים, אשר במהלכם לא נקט התובע בכל הליך לפינוי הנתבעים מהנכס ואף לא טרח לשלוח כל מכתב בעניין זה, מחזק יותר את גרסת הנתבעים כי הנכס אכן הושכר להם כפי שנטען על ידם. לטענתם, שיהוי זה בהגשת התביעה משמש לרעת התובע, אשר נהג בחוסר תום לב לאחר שקיבל הצעה להשכיר את הנכס לגורם שלישי, וזאת על מנת להפיק רווח גדול יותר.

5. הנתבעים מבהירים כי בינם לבין התובע נכרת הסכם בעל פה להמשך תקופת השכירות, כפי שניתן לראות משיהוי הזמן הניכר מעצם הגשת התביעה, ועל כן התובע אינו יכול להסתמך עוד על פסק הדין כפי שהוא עושה בפועל, מאחר ונוצרה בין הצדדים מערכת יחסים חדשה.

6. הנתבעים אף מפנים להצהרת התובע במסגרת פרוטוקול וועדת הערר של עיריית כרמיאל מיום 8.6.15, בו טען כי חלק מהנכס מושכר לנתבעים. הנתבעים מדגישים כי פרוטוקול זה מאוחר בזמן למועד הגשת התביעה על ידי התובע (1.4.15), כך שהתובע ממשיך גם לאחר הגשת התביעה לטעון, כי הנכס אכן הושכר לנתבעים, בניגוד גמור לנטען על ידו בכתב התביעה.