ת"א 17138-02-15 אקסיטו שירותים בע"מ נ' קבוצת מגנוליה תכשיטי כסף בע"מ

1. לפני בקשה למתן צו גילוי ועיון ספציפי ומענה מלא על שאלון בהתאם לתקנות 110 ו- 114-113 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות").

2. ראשיתו של ההליך דנן, בבקשה לביצוע שטרות שהגישה המשיבה. בהתנגדות מטעמה טענה המבקשת כי המשיבה הפעילה לחץ ואיומים על אחד מהדירקטורים שלה (מר אמיר קס ז"ל), בעקבותיו חתם על הסכם שאינו מחייב את המבקשת ועל בסיס הסכם זה ניתנו למשיבה השיקים נשוא בקשת הביצוע, אשר נחתמו שלא כדין ובהעדר סמכות, כאשר המשיבה מודעת לאי הכשרות הנגועה במסמכים הנ"ל.

3. תקנה 113 לתקנות קובעת כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה - מתי יצא ממנה ומה היה עליו".

תקנה 114 לתקנות קובעת כך:

"מסמך שנזכר בכתבי טענותיו של בעל דין או בתצהיריו, רשאי בעל דין אחר לדרוש ממנו, בכל עת, בכתב לפי טופס 13, שיראה לו או לעורך דינו את המסמך לעיון ולהעתקה."

4. שאלת הרלוונטיות של מסמכים ספציפיים נדונה בפסיקה ופורשה בהרחבה. נפסק כי חובת הגילוי מתפרשת גם על מסמכים שתועלתם להליך המשפטי עקיפה, ודי בשלב זה של גילוי המסמכים להצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות בהמשך ההליך. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו החקירה הוא רלוונטי וזאת בניגוד למסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה וכל כולו למטרת "דייג" פסול במטרה לאסוף חומר למטרה אחרת שאינה קשורה למחלוקת נשוא התביעה (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 60; רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ' דן רנט א-קאר בע"מ). אין מקום לסרב לבקשה לגילוי מסמכים כאשר הסירוב עלול למנוע מבעל דין מלהוכיח טענה, או אף אם הסירוב אך יקשה עליו להוכיחה (רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ (25.12.07)).

5. במסגרת סעיף 2.ד.5 לדרישה המבקשת מיום 22.9.15 (הדרישה צורפה כנספח 1 לבקשה), התבקש גילוי כל ההתכתבויות, לרבות התכתבויות דוא"ל בין המשיבה ו/או מר רון מיכאל (מטעם המשיבה) לבין מר אמיר קס ז"ל ו/או מר רון לובש (מטעם המבקשת), הנוגעות ל"הסכם הנוסף" משנת 2013.

מר רון מיכאל השיב כי התכתובות המצויות בחזקתו צורפו לתצהירו, אלא שלתצהיר לא צורפה כל תכתובת בין מר מיכאל רון לבין מר אמיר קס ז"ל או מר רון לובש, למעט תכתובות שמר קס ולובש היו מכותבים אליהן. לטענת המבקשת, מדובר בדרישה לגיטימית נוכח העובדה שמר קס ז"ל הוא הגורם עמו ניהלה המבקשת את המו"מ בנוגע ל"הסכם" מושא התובענה. לטענת המבקשת, מדובר במסמכים רלוונטיים להוכחת טענתה בדבר לחץ פסול שהפעילה המשיבה על מר קס ז"ל.

המשיבה טוענת בתגובתה, כי המבקשת מתעלמת מהתשובות שניתנו על ידה, לפיהן כל התכתובות שבחזקתה צורפו כנספח א' לתצהיר גילוי המסמכים והתשובות לשאלון מכתב ב"כ המשיבה מיום 22.6.16 שצורף כנספח 3 לתגובת המשיבה). המשיבה מוסיפה וטוענת בתגובתה, כי המבקשת לא גילתה ולו מסמך אחד התומך בטענתה בדבר עסקים נוספים בין מר מיכאל למר קס ז"ל או בדבר קיומה של קנוניה בין השניים, ודרישתה היא בגדר "מסע דייג" פסול.