ת"א 17129-04-11 בן שלמה נ' מדינת ישראל משרד התעשיה והמסחר באמצעות פרקליטות מחוז ת"א

1.בפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לתובע ,לטענתו, בעקבות העדר הקצאה של עובדים זרים לעבודה בחקלאות במשק שבבעלותו.

רקע עובדתי

2.התובע הינו חקלאי לשעבר ממושב צור משה אשר עבד לפרנסתו בגידול ויצוא של ענפי קישוט ירוקים לפרחים.

3.החל משנת 1994, בעקבות השלכות ה"אינתיפאדה" הראשונה, אפשרה הנתבעת כניסת עובדים זרים לישראל לעבודה בענפי משק שונים ובעיקר חקלאות בניה וסיעוד. מדיניות זו באה לידי ביטוי בהחלטות ממשלה שונות אשר קבעו את מכסת העובדים הזרים משנה לשנה.

4.עם השנים, הלך וגדל מספרם של העובדים הזרים כאשר חלק ניכר מהם שהו בישראל שלא כחוק. מעורבות עובדים אלו בשוק העבודה הביאה עמה השלכות שונות שאין צורך להרחיב בהן ובעקבותיהן החליטה הממשלה בשנת 2002 לפעול לצמצום כמות העובדים הזרים בישראל, בד בבד עם עידוד העסקת עובדים אזרחי ישראל.

5.ביום 30.7.02 החליטה הממשלה על שורת צעדים שנועדה להביא להשתלבות אזרחי ישראל בשוק העבודה במקום העובדים הזרים (החלטה 2328) וביניהם, צמצום היקף העובדים הזרים שהותרה כניסתם לישראל, קביעת אגרות כתנאי להגשת בקשות לאשרה וכתנאי להעסקה, קביעת יעדים ליציאת עובדים זרים שאינם מאושרים מן הארץ מדי שנה ועוד. בנוסף הנחתה הממשלה את שר הפנים שלא לתת אשרות כניסה לישראל למבקשים להיכנס למטרת עבודה אשר אינם מומחי חוץ (להלן: "מדיניות שמיים סגורים"). מדיניות זו הוחלה גם על ענף החקלאות.

6.ביום 3.10.02 הוחלט במשרד ראש הממשלה בנוכחות נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, כי לא תתאפשר הבאת עובדים זרים נוספים מחו"ל, גם לא תמורת כאלו שיצאו, ובכך להביא ליישום גורף של מדיניות "שמיים סגורים".

7.במהלך השנים עדכנה הממשלה מעת לעת את מכסת העובדים הזרים בענף החקלאות.

טענות התובע

8.בשנת 2000 העסיק התובע 4 עובדים זרים אך אלו עזבו את העבודה, בשנת 2001 אושרו לו 2 עובדים בלבד ובהמשך קיבל היתר להעסקת שלושה עובדים. שניים מתוך שלושת העובדים עזבו תוך 3 חודשים והגישו כנגדו תלונות סרק, והשלישי נויד מאחר והסתבר כי סירב לעבוד ובלית ברירה הופסקה העסקתו.