ת"א 17125-08-16 וגנר נ' עירית עפולה

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 09.10.16 בהעדר הגנה.

1.המשיבה הגישה תביעה כנגד עיריית עפולה – הנתבעת, לפיצויי כספי בסך 500,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, במשך שנים ארוכות במהלכן הייתה נתונה לרדיפה ולפגיעה בשמה הטוב ובתדמיתה, עת נשלחו אליה מכתבי התראה על ידי העירייה לתשלום חוב ארנונה בגין נכס שלטענתה היא איננה ולא הייתה מעולם הבעלים, המחזיקה או משתמשת בו. לטענתה, אותם מכתבי התראה נשלחו גם אל כתובות ישנות שלה וגם אל כתובתם של בתה וחתנה, עת התגוררה אצלם. מכתבים אלו לעיתים נמצאו בתיבת הדואר אולם בחלק מהמקרים היו מונחים פתוחים על הרצפה או שהובאו על ידי השכנים, וכך נחשפו השכנים לאותם מכתבים המציגים אותה באור שלילי.

2.משלא הוגש כתב הגנה במועד, ניתן ביום 09.10.16 פסק דין בהעדר הגנה המקבל את התביעה ומחייבת את הנתבעת בתשלום סכום התביעה בסך 500,000 ₪ בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד.

3.העיריה טוענת כי אי-הגשת כתב הגנה במועד נבע מכך שכתב התביעה התקבל בתקופת הקיץ עת עובדים רבים הינם בחופשה, ולאחר מכן עקב היעדרות אחת מעורכות הדין מהמחלקה המשפטית בשל פטירתו בטרם עת של אביה, דבר שיצר עומס במחלקה. גורם נוסף לעיכוב בהכנת כתב ההגנה נובע מהעובדה כי החומר בעניינה של התביעה מצוי בארכיב העירייה שכן המדובר בתקופות בהן העיריה לא פעלה באופן ממוחשב.

4.העיריה מבקשת את ביטול פסה"ד במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט, נוכח הנסיבות שפורטו ומשלטענתה עומדות לה טענות הגנה טובות. לעניין אחרון זה נטען בבקשה כי הדירה נשוא החיובים בגינם ננקטו הליכי גביה מנהלית היתה בבעלות התובעת עד שנמכרה בכינוס נכסים. עוד נטען כי סכום הפיצוי שנפסק הינו מוגזם ומפורז ביותר.

5.המשיבה מתנגדת לבקשה. לעניין זה נטען כי לנתבעת היה די והותר זמן להגיש את כתב ההגנה במועד והיא אף לא טרחה לבקש אורכה דבר המשקף זלזול בהליך המשפטי. אשר לסיכויי ההגנה, מאחר שלא צורף תצהיר לבקשה הרי שלא הונחה כל תשתית לטענה הנ"ל במישור העובדתי.

6.אין חולק כי כתב התביעה הומצא למבקשת ולפיכך אין ענייננו בביטול מחמת הצדק אלא על-פי שיקול הדעת הנתון לבית המשפט.

7.לאחר בחינת טענות הצדדים אני רואה לקבל את הבקשה מכוח שיקול-הדעת כאמור, ובכפוף לפסיקת הוצאות.

8.ברי כי טענותיה של הנתבעת בדבר עומס כזה או אחר אינן יכולות לפטור אותה מהחובה להגיש כתב הגנה במועד הקבוע בדין, אלא לכל היותר היה בידה להגיש בקשת אורכה מתאימה. עם זאת, לא שוכנעתי כי מדובר במחדל בעוצמה המבטאת זלזול בהליך המשפטי המצדיק כשלעצמו את דחיית הבקשה, כאשר ברקע עולות "נסיבות מקלות" בדמות הטענה להיעדרות לא צפויה מהעבודה בשל נסיבות אישיות קשות כמו-גם משך העיכוב שאיננו קיצוני. אשר להגנה אפשרית העומדת למבקשת, לבקשתה של המבקשת לא צורף תצהיר בתמיכה לטענות העובדתיות הרלוונטיות לטענתה בדבר היות התובעת בעלת הנכס ומכאן שאין להתייחס לטענה זו במישור הבקשה הנוכחית. אולם אף בהתעלם בכך, סבורני כי במישור הנזק והפיצוי שנקבע, ונוכח הסכום הגבוה שנפסק ועילות התביעה, עומדות לנתבעת טענות הגנה אפשריות, כאשר נזכור כי מדברים אנו לשלב הבחינה הנוכחית בהגנה לכאורית. במכלול הנסיבות, אינני סבורה כי יהיה זה מן הדין לחסום מפני הנתבעת אפשרות להתגונן אלא יש לאפשר קיום ההתדיינות לגוף העניין.

9.אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.

10.בגין העיכוב מצד המבקשת וההוצאות שנגרמו לתובעת עקב כך, אני מחייבת את המבקשת בתשלום הוצאות התובעת בסך 2,000 ₪, ואלה ישולמו בתוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד התשלום בפועל.

11.כתב הגנה יוגש בתוך 20 ימים.