ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
17121-01-13
11/07/2016
|
בפני השופטת:
נאוה ברוורמן
|
| - נגד - |
תובעים:
אסתר צמח בורוכוב
|
נתבעים:
עדינה אייזנשטיין
|
| פסק דין |
מונחת בפני תביעה שעניינה בבהסכם רכישת זכויות בבית צמוד קרקע (להלן: "הנכס").
התובעת רכשה את הנכס מהנתבעת, ובהסכם שנחתם בין הצדדים (להלן: "ההסכם") הצהירה הנתבעת שהבית על כל חלקיו, לרבות המרתף (להלן: "המרתף"), נבנה כדין, על פי היתר בנייה.
לאחר שהתובעת שילמה את מלוא התמורה, הוברר לה כי אין למרתף היתר בנייה.
לפיכך, סבורה התובעת, כי למרות שבסופו של יום השיגה הנתבעת את היתר הבנייה, ונשאה בעלויות היתר הבנייה, עליה לפצותה בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין ההליך, וכן בעבור הפיצוי המוסכם על פי ההסכם, וגם בגין עוגמת נפש.
מנגד, הנתבעת מצדה טוענת כי רכשה את הנכס מהקבלן במצבו.
ועוד, מציינת הנתבעת, עת רצתה התובעת לבצע בנייה בלתי חוקית בנכס, וביצעה עבודות בנייה, רק אז גילתה כי לא ניתן למרתף היתר.
על התובעת היה להחזיר את המצב בנכס לקדמותו, ורק כאשר הוחזר המצב לקדמותו, ניתן היה להוציא את ההיתר המיוחל.
הנתבעת עשתה ככל לאל ידה, על מנת שינתן היתר בנייה למרתף, ואף נשאה בעלויות של כ- 170,000ש"ח.
לפיכך, סבורה הנתבעת כי לתובעת לא נגרם כל נזק, ועל כן מבקשת שלא ינתן צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו, הגם שאין לחייבה בפיצוי המוסכם, ובגין עוגמת נפש.