ת"א 17108-05-11 חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום ולהתחדשות נ' ב. ט.

לפניי תביעה לסילוק ידו של הנתבע מדירת מגורים המצויה בניהול התובעת וכן, לתשלום דמי שימוש.

מבוא  - העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת:

1. התובעת: "חלמיש" חברה ממשלתית עירונית לדיור, לשיקום ולהתחדשות שכונות בתל אביב – הינה חברה ממשלתית ציבורית, המוסמכת, בין היתר, לנהל נכסים לצורך מתן פתרונות דיור ציבורי לזכאים על פי קריטריונים אותם קבע משרד הבינוי והשיכון.

2. מדינת ישראל הינה הבעלים של דירה, הנמצאת בניהולה של התובעת בשמה ובמקומה,  בת שני חדרים הנמצאת בקומת קרקע ברחוב/*/*/*/ בתל אביב   (להלן – "הדירה") וזאת, כנתמך בנסח רישום מקרקעין אשר צורף כנספח 1 לכתב התביעה ולא נשלל.

3. הדירה נשוא התביעה הושכרה ע"י התובעת לסבתו וסבו של הנתבע – מר מ.ב - ה"ה ב.א. ומ. ז"ל (להלן: "הדיירים החוזיים") וזאת, בהתאם להסכם השכירות מיום 12/10/1972.

4. הדיירים החוזיים התגוררו בדירה עד למועד פטירתם – המנוח ב.מ. ז"ל ביום 28/12/02 והמנוחה א. ב.ז"ל ביום 9/12/04 .

5. תאריך לידת הנתבע הינו ה 18/9/88.

6. ממועד פטירת הדיירים החוזיים, המשיך להחזיק בדירה אביו של הנתבע ט. ב.ז"ל, מבלי שהוכר על ידי התובעת באופן רשמי הכרה כדייר ממשיך וזאת, עד להירצחו בחודש דצמבר 2007.

7. לאחר פטירת אביו המנוח, פנה הנתבע וביקש להקנות לו זכות שכירות במושכר כדייר ממשיך וזאת על פי נוהל הסדרת זכויות חוזיות של דיירים ממשיכים של משרד הבינוי והשיכון ובהתאם לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח-1998 (להלן – "החוק"). במאמר מוסגר אציין, כבר בשלב זה, כי אין חולק שנוהל זה תוקן ביום 1/8/09 ואולם, לאור מועד פטירת הדיירים החוזיים, כמו גם אביו המנוח של הנתבע, מוסכם כי על עניינו של הנתבע יש להחיל את הנוהל כפי שהיה בתוקפו בדצמבר 2007 דהיינו הנוהל מיום 1/2/02 (להלן: "הנוהל") .

8. בקשתו של הנתבע נדחתה בהחלטת הוועדה העליונה של משרד הבינוי והשיכון מיום 29/5/08 וערעורו על החלטה זו נדחה בוועדה עליונה של משרד הבינוי והשיכון מיום 25/5/09.