בן שטרית נ' ספייס בניה ויזמות בע"מ

לפני תביעה לפיצוי בגין ליקויי בנייה בדירת מגורים ואיחור במסירתה.

1.ביום 24.4.14 רכש התובע מהנתבעת דירת מגורים בפרויקט 'פיבקו על הים' בחיפה (נספח ב לראיות התובע; להלן –"חוזה המכר" ו-"הדירה").

2.לטענת התובע, היה על הנתבעת למסור לו את הדירה תוך 30 חודשים ממועד מתן היתר הבנייה, וכשהיא מושלמת וראויה למגורים; היתר הבנייה הוצא ביום 30.6.14, כך שהדירה הייתה אמורה להימסר עד ליום 30.12.16. בפועל, כך טוען התובע, הדירה נמסרה רק ביום 31.5.20 (כלומר באיחור של 41 חודשים).

לטענת הנתבעת, הדירה אמנם נמסרה באיחור, אך לא כפי שטוען התובע, ובנוסף האיחור נגרם כתוצאה מנסיבות אשר אינן בשליטתה.

כן טוענת הנתבעת לקיומו של מעשה בי-דין בסוגיית האיחור במסירה, המחייב את הצדדים לפעול על פיו, תוך שהיא מפנה לפסק דין שניתן ביום 9.3.21 בבית משפט המחוזי בחיפה בע"א 41741-10-20 ספייס בניה ויזמות בע"מ נ' אקרברג.

בתשובה לטענות אלה של הנתבעת, טוען התובע כי בפסק הדין הנ"ל, כמו גם בפסקי דין אחרים שניתנו בנוגע לאותו פרויקט והמתייחסים לאותה הנתבעת, נפסק כי הנתבעת היא האשמה היחידה בעיכוב המסירה לדיירים; התובע מבהיר כי פסק הדין שניתן בעניין אקרברג אינו מהווה מחסום דיוני או אחר לתביעה של דייר אחר בפרויקט, והואיל והוא כלל לא היה צד לדיון זה אין קביעותיו מחייבות אותו, וטענותיו בהקשר זה מקובלות עליי.

3.בכתב התביעה טען התובע כי שווי דמי השכירות לדירה דומה לדירתו הוא בסכום חודשי של 6,500 ש"ח, אך בהתאם לחוות דעת שמאי המקרקעין מטעמו (שהוגשה ביום 8.12.21 על יסוד החלטתי מיום 6.11.21) הוערכו דמי השכירות לדירה דומה בשנים הרלוונטיות (קרי: 2017 עד 2020) בסכום שנע בין 5,700 ש"ח בשנים 2017 – 2018, ל-5,900 ש"ח בשנת 2019 ו-6,000 ש"ח בשנת 2020.

בהתאם לחוות דעת שמאי הנתבעת שצורף לכתב ההגנה, שווי דמי השכירות החודשיים לדירה דומה לדירת התובע הוא בסכום של 4,000 ש"ח.

4.בנוסף על האיחור במסירתה, לטענת התובע בדירה ליקויים רבים, לרבות ליקויי רטיבות חמורים, וכאשר הוזמן לקבל את הדירה היא לא הייתה ראויה למגורים ולכן פרוטוקול המסירה מיום 29.8.19 (נספח ד לראיות התובע) נחתם 'תחת מחאה'.