ת"א 170319-09 גוטרמן ידין נ' פליקר ואח'

לפני בקשה לצירוף ראיות נוספות.

עניינה של התביעה שבכותרת תביעה בגין רשלנות מקצועית נטענת של עו"ד, המשיב 1 (להלן: "המשיב"). במסגרת התביעה טוענת המבקשת כי המשיב פעל באופן רשלני ובניגוד עניינים בייצוגה ומסר לה מידע מגמתי מוטעה ורשלני.

שמיעת הראיות הסתיימה בפברואר 2014.

סיכומי המבקשת הוגשו ביום 3.9.14.

ביום 4.9.14 הגישה המבקשת את הבקשה שלעיל. לטענתה, זה מקרוב, משיטוט מקרי באינטרנט, הובא לידיעתה כי נגד המשיב הוגשה תביעה נוספת על התנהלות חמורה שלו, שיש בה כדי להעיד על אופי התנהלותו השיטתית וחוסר מהימנותו. בתביעה הנוספת נטען כי ניצל מצוקת קשיש בו טיפל, ולמיטב ידיעתה של המבקשת הסתיימה התביעה הנוספת בפשרה שבמסגרתה שילם המשיב פיצוי לתובע בתביעה הנוספת. המבקשת עותרת לצירוף כתבי הטענות שבתביעה הנוספת כראיות בתביעה שבכותרת.

המשיבים טוענים כי יש לדחות את הבקשה בשל המועד בו הוגשה, ובעיקר, בשל היעדר רלוונטיות. לטענתם, אין בכתבי הטענות בתביעה הנוספת, שעניינה סכסוך אישי מבלי שהתקיימו בין הצדדים יחסי עו"ד – לקוח, אלא להשחיר את המשיב, לאחר שהמבקשת חשה כי לא ביססה את תביעה, ואין דבר בין התביעה הנוספת לבין התביעה שבכותרת. כן, לטענתם, במסגרת הסכם פשרה בין הצדדים בתביעה שבכותרת, נדחו התביעה והתביעה שכנגד. בנוסף, טוענים המשיבים כי המבקשת פעלה שלא כדין בכך שצירפה את הראיות המבוקשות, קרי: כתבי הטענות, לבקשה.

דיון והכרעה.

דין הבקשה להידחות.

שיטוט מקרי באינטרנט בחיפוש אחר הליכים המתנהלים נגד המשיב, אינו מצדיק הבאת ראיות שנמצאו אגב כך לאחר שהסתיים שלב ההוכחות. אותו שיטוט יכלה המבקשת לבצע קודם לכן.

כמו כן, לראיות המבוקשות אין רלוונטיות לתביעה שלפני, הן משום שמדובר בכתבי טענות גרידא ולא בהכרעה שיפוטית, הן משום שמדובר בסכסוך אישי ולא ברשלנות מקצועית והן משום שאין באמור בתביעה הנוספת כדי להוכיח "שיטת פעולה" של המשיב, או לשפוך אור על מהימנותו.