ת"א 17003-07-15 בלס נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב-הפול

לאחר עיון בכתבי הטענות, חוות הדעת הרפואית, תחשיבי הנזק על נספחיהם והנתונים שהתבקשו על ידי, להלן הצעתי לצדדים לסיום התיק בפשרה, המבוססת על תקרת שילוש שכר ממוצע במשק בניכוי 25% מס הכנסה ו- 20% נכות רפואית כדלקמן:

1. הפסדי שכר לעבר בתקופת אי הכושר המלא והחלקי- לא הומצאו ראיות על הפסד בעין. לא הוצגו הפסדי שכר של התובע ככל שנטען כי היה שכיר של רשת הנעליים שבבעלותו. אין כל מקום לחישובים אקטואריים בהיעדר ראיות לנזק בעין שכן עסקינן בנזק מיוחד. לצורכי פשרה - הפסד נטען בתקופה זו יקוזז כנגד דמי הפגיעה שהשתלמו לתובע על ידי המל"ל בסך של כ- 78,000 ש"ח.

2. מתום תקופת אי הכושר החלקית ועד היום- 47.5 חודשים- אין ראיה על הפסדים בעין. שומות מס הכנסה לשנים 2013-2014 מצביעות על עליית שכר לפי חישוב חודשי ממוצע. באשר לשנת 2015- לא ניתן להבין מהם נתוני שכרו האינדיבידואליים של התובע לפי הנתונים שהומצאו מהם עולה כ ב- 4/2015 העביר התובע את מוניטין העסק לחברה שהוקמה ונמצאת בבעלותו.

3. הפסד שכר לעתיד- עד הגיעו לגיל 70 (עצמאי) 200,000 ש"ח.

4. פנסיה- אין זכאות -עצמאי.

5. כאב וסבל + ימי אשפוז- 25,000 ש"ח (לא במחלוקת)

6. עזרת זולת לעבר ולעתיד בהתחשב בתקופת החלמה: 50,000 ש"ח.

7. הוצאות, נסיעות ורפואיות מעבר לזכאות במל"ל- 20,000 ש"ח.

8. סך הכל: 295,000 ש"ח.