ת"א 16976-11-15 נידם בנין ופיתוח (1994) בע"מ נ' זירעיני ואח'

לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה על-ידי הוספת עילות חדשות של הפרת הסכם שכירות שנכרת בין הצדדים שנוצרו לאחר הגשת כתב התביעה המקורי.

התביעה הינה תביעה לפינוי המשיבים משטח המסחרי שבבעלות המבקשת בשל הפרת הסכם השכירות, לרבות אי תשלום דמי השכירות בגין התקופה שבין 1/2015 – 11/2015.

לטענת המבקשת, על אף שהמשיבים שילמו בסוף שנת 2015 חלק גדול מחובם כלפי המבקשת, מיד עם הגשת כתב הגנה מטעמם הם שבו לסורם ויצרו חובות חדשים. על כן, ועל מנת שכל התייחסות להפרות שאינן חלק מכתב התביעה לא תהווה הרחבת חזית אסורה, עותרת המבקשת לתיקון כתב התביעה.

לטענת המשיבים, למבקשת לא היתה מלכתחילה עילת תביעה נגדם והבקשה הנוכחית שהוגשה בשיהוי ניכר אינה אלא מקצה שיפורים וניסיון ליצור בדיעבד עילת תביעה מקורית.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, קובעת כי בית המשפט רשאי להיעתר לבקשת צד לתקן את כתב טענותיו, זאת על מנת שיוכרעו השאלות "שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין", כלשון התקנה.

ההלכה היא, ככלל, כי בית המשפט ייעתר לבקשות מסוג זה ב"רוחב לב" (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי (פורסם במאגרים)) ובשים לב לחריגים, כגון שיהוי רב בהגשת הבקשה או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו, לו היתה מוגשת תביעה חדשה.

עיון בטענות המבקשת מעלה, לכאורה, כי המדובר בהפרה מתמשכת של הסכם שכירות ארוך טווח שנכרת בין הצדדים, במהלכו היתה תקופה בה תיקנו המשיבים את ההפרות אך שבו ויצרו הפרות חדשות בהמשך. ככל שיוכחו טענות המבקשת בהקשר הזה, הרי שלא ניתן ליצור הפרדה וניתוק בין ההפרות שלפני הגשת כתב התביעה לבין אלו שנוצרו לאחר מכן ולכן דחיית הבקשה הנוכחית תתיר את המבקשת בפני שוקת שבורה, היינו, לא יעלה בידיה להוכיח את טענותיה בתביעה המקורית ללא התייחסות להפרות החדשות מחד ומאידך, תיחסם דרכה להגשת תביעה חדשה בעתיד בשל מיצוי העילה בהליך הנוכחי.

אי לכך, דין הבקשה להתקבל. עם זאת, אין להתעלם מהשיהוי שבהגשתה, שכן זו הוגשה בתחילת שנת 2017 כאשר לשיטת המבקשת עצמה, המשיבים שבו לסורם עוד במהלך שנת 2016. משכך היה על המבקשת לפעול ללא שיהוי ולא להמתין להשלמת הגשת תצהירי עדות ראשית וקביעת התיק לשמיעת ראיות. קבלת הבקשה בשלב זה, פירושה הימשכות ההליך המשפטי המצוי בשלביו המתקדמים ואף דחיית דיון הוכחות. זאת בשים לב לזכות המשיבים להגשת כתב הגנה מתוקן והצורך לחדש ההליכים המקדמיים ולהגיש תצהירי עדות ראשית מעודכנים שיתייחסו לטענות החדשות של המבקשת כפי שיבואו לידי ביטוי בכתב התביעה המתוקן מטענה.