ת"א 16938-04-13 מוטהד נ' אוסדון ואח'

תביעה כספית להשבת יתרת סכום הלוואה שנתן התובע לנתבעים לצורכי עסקם.

הנתבע 2, שהיה בעל תפקיד מרכזי בניהול העסק ובכל הקשור להלוואה ולפירעונה, נפטר, למרבה הצער, במפתיע, בטרם עת.

לטענת הנתבעים, המסתמכת בעיקר על רשימה שערך לטענתם המנוח ומידע שמסר לטענתם לאחותו בטרם מותו - ההלוואה נפרעה במלואה, באמצעות כספים שהעביר המנוח לצד שלישי ששימש, לשיטתם, כשלוח של התובע (בצירוף עם סכומים נוספים ששילמו הנתבעים במסגרת ניהול ההליכים).

התביעה ורקע עובדתי

1. הנתבעים הם אב ובנו. במועדים הרלוונטיים לתביעה, הנתבעים ניהלו והפעילו בית עסק המכונה "מתפרת זינגר כחול לבן". הנתבע 2, יצחק אוסדון ז"ל (המנוח או איציק), עבד בעסק והיה שותף בניהולו יחד עם אביו, אמיל אוסדון, הנתבע 1 (אמיל). כעולה מעדותה של הגב' שירלי אוסדון, בתו של אמיל ואחותו של המנוח (שירלי), איציק "ניהל את המתפרה" והאב, "היה מעורב בחלק מן הדברים". אין מחלוקת, כי העסק רשום אצל רשויות המס ע"ש אמיל וכי גם חשבון הבנק היחיד של העסק, הוא על שמו של אמיל (עמ' 15 ש' 1-7, ש' 9, ש' 15 לח"נ של שירלי וכן, ס' 51 לסיכומי הנתבעים).

2. אמיל ואיציק העסיקו בבית העסק את מרדכי זמיר (מוטי). מוטי הינו קרוב משפחה של התובע (התובע הוא גיסו, נשוי לאחותו של מוטי). מוטי ניהל והפעיל בעבר מספר עסקים בתחום הטקסטיל, שכשלו, תוך שהוא נקלע למצוקה כלכלית ואישית (בעניין זה, ראו תצהירי התובע, תצהירו של מוטי ותצהירו של אפרים זמיר (אפרים), אחיו של מוטי, שלא נסתרו).

3. לטענת התובע (התובע או ציון) במהלך חודש יוני 2012 מוטי ואפרים יצרו עמו קשר. בפגישה שקיימו השלושה, סיפר לו מוטי אודות בית העסק של הנתבעים וביקש ממנו לתת להם הלוואה, תוך שהוא משבח את איציק ומודה לו על כי הוא מסייע לו להשתקם, מעסיק אותו כיד-ימינו ואף רואה בו שותף בעסקאות שונות בתחום הטקסטיל. לטענת התובע, מוטי נטע בו את התחושה שהוא עלה על דרך המלך בזכותם של הנתבעים, שלקחו אותו תחת חסותם, והציעו לו פרנסה ואפשרות להרוויח סכומים משמעותיים, שבאמצעותם יהא בידו לצאת ממעגל החובות. מוטי מסר לו שהנתבעים מעוניינים להרחיב את עסקיהם לתחומי יבוא וייצור מותגי אופנה וכי לצורך כך, נדרש להם סכום של כ- 150,000 דולר לתקופה של מספר חודשים. מוטי ביקש ממנו לפגוש את הנתבעים על מנת שיתרשם ישירות מהם ומבית העסק ואז יחליט אם ברצונו לסייע במתן ההלוואה. אפרים, שנכח אף הוא בפגישה, ציין שאילו הייתה לו היכולת הכלכלית היה מסייע לנתבעים, אך לא היתה לו אפשרות לגייס את הכסף ולכן, פנו לתובע.