ת"א 16910-01-16 אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ נ' אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ ואח'

1.המבקשים, הנתבעים בתובענה שבכותרת (להלן – המבקשים), הגישו ביום 5.6.2016 "בקשה למחיקת כתב התביעה ולחלופין להקצות לתובעת מועד למתן תצהיר גילוי מסמכים מלא ומתן זכות עיון במסמכים ספציפיים ולמתן תשובות מלאות לשאלון" (להלן – הבקשה), זאת בשים לב לעובדה כי ביום 20.4.2016 ניתן צו המורה על גילוי מסמכים ועיון בהם באופן הדדי, לביצוע בתוך 30 יום מיום מתן ההחלטה וניתן צו באשר למועדים לשליחת שאלונים ומתן תשובות להם.

2.המבקשים עותרים בבקשה לחייב את התובעת, המשיבה לבקשה (להלן – המשיבה) בגילוי המסמכים הבאים:

הסכמי שכירות בין מר עפיף דאוד, בעל המניות של המשיבה (להלן – בעל המניות), לבין המשיבה וחשבונות וקבלות אודות תשלום דמי השכירות, בין השנים 2008-2011. בנוסף, הסכמי שכירות בין בעל המניות לבין חב' אולמי דאוד בע"מ;

כל החשבוניות והקבלות שהוציאה המשיבה ביחס לכספים שקיבלה מהמבקשים או מי מטעמם, החל משנת 2011 ועד היום;

כל החשבוניות והוצאות הפרסום שהוציאה המשיבה;

כל החשבוניות והקבלות שהוציא בעל המניות עבור המשיבה ועבור המבקשים או מי מהם, החל משנת 2011 ועד היום;

מאזני המשיבה לשנים 2008-2015 לרבות טפסי פחת כפי שהוגשו לרשויות המס;

הסכם מכר הציוד הקבוע בין המשיבה לבין בעל המניות לרבות עותק מלא מטופס הפחת הרלוונטי לעסקה, וכן חשבוניות וקבלות הנוגעות לעסקה זו;

כל המסמכים שהמשיבה נדרשה לגלות במסגרת השאלון.

טענות המבקשים:

3.המבקשים טוענים כי הבקשה עונה על דרישת הספציפיות שבתקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סד"א), כי המסמכים שגילוים מבוקש רלוונטיים וחיוניים לצורך הוכחת טענותיהם, וכי גילוים בשלב זה יחסוך זמן שיפוטי יקר, יקצר את שלב שמיעת הראיות ויחסוך בעלויות כספיות של הצדדים, וגם אם מדובר בכמות גדולה של מסמכים – אין בכך כדי להגביל את זכותם של המבקשים. עוד נטען, כי אין כל דרך אחרת להשיג את רובם המכריע של המסמכים ומכאן שאי גילויים עלול לגרום לעיוות דין של ממש.

בין היתר, טוענים המבקשים כי גילוי המסמכים דרוש להם לשם הוכחת אי קיומו של מוניטין למשיבה, כאשר לגישתם הדרך הטובה ביותר להוכחת טיב המוניטין הוא בדיקת מאזני חברה. עוד נטען כי הגילוי נדרש לצורך הוכחת העדר ההפרדה בין בעל המניות לבין המשיבה, וכן לעובדה הנטענת על ידם כי הבעלים של השם "אולמי דאוד" הינו בעל המניות.

4.עוד עותרים המבקשים במסגרת הבקשה כי אחייב את המשיבה לענות תשובות ברורות ומלאות לשאלות מסוימות שפורטו בשאלון, אשר לגישתם המשיבה סיפקה תשובות לקויות וסתמיות לחלק ניכר מהשאלות, ולחלק אחר סירבה לענות בטענה של חוסר רלוונטיות.

המבקשים טוענים כי המשיבה התחמקה ממתן תשובות לשאלות הנוגעות למשולש היחסים שבינה לבין בעל המניות לבין חברת אולמי דאוד בע"מ. לגישתם, משהודתה המשיבה בתשובותיה לשאלון כי היא באה "במקומה" של חברת אולמי דאוד בע"מ, הרי שיש לאפשר למבקשים בירור מעמיק של נקודה זו.

עמדת המשיבה:

5.המשיבה בתגובתה מיום 13.6.2016 טענה כי ביום 22.5.2016 המציאה למבקשים תצהיר גילוי מסמכים ומענה לשאלון מטעמה. על כן, אין כל בסיס לטענת המבקשים לפיה, כביכול, לא מילאה אחר החלטת בית המשפט, וזאת גם אם המסמכים והתשובות שניתנו אינם לשביעות רצון המבקשים.

6.לגופו של עניין, טענה המשיבה כי, למעט כמפורט להלן - המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים לתובענה ומטרת המבקשים היא לבצע "דיג ראיות" אסור, אשר יש בו גם כדי לגרום נזק משמעותי למשיבה, בוודאי בכל הנוגע לדרישת הגילוי של מאזני המשיבה. עוד ובנוסף טענה המשיבה כי הנטל להוכחת קיומו של מוניטין מוטל על כתפיה וביכולתה להוכיח קיומו של מוניטין גם בלא המסמכים המבוקשים. מסיבות אלו מתנגדת המשיבה גם למתן תשובות לשאלות המבקשים, מעבר לשאלות עליהן כבר השיבה בתצהיר.

7.באשר להסכמי שכירות בין בעל המניות לבין המשיבה – טענה המשיבה כי אין ממש בטענת המבקשים לפיה הסכמים אלה יעידו על העדר הפרדה בין בעל המניות לבין המשיבה, שכן מדובר בשתי ישויות משפטיות נפרדות. עם זאת, המשיבה ציינה כי אין מניעה מצידה להמצאת המסמכים הללו.