חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 16887-05-14 כ' ואח' נ' כללית ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי
16887-05-14
22.7.2014
בפני השופטת:
דליה גנות

- נגד -
תובעים:
1. עזבון המנוח ס. כ
2. ת. כ
3. א. כ
4. ב. כ

נתבעים:
1. שירותי בריאות כללית
2. מדינת ישראל

החלטה

 

1. התובעת 3, ילידת 1985 ובעלה התובע 4, בני זוג ממוצא דרוזי, הינם הורי המנוח סלמאן כיוף ז"ל (להלן: המנוח), אשר נולד בתאריך 13/12/07 ונפטר בתאריך 24/142/11, ותאמר כיוף (להלן: תאמר), אשר נולד בתאריך 25/7/05.

 

2. בבדיקת US שנערכה בתאריך 2/6/05, במהלך ההריון עם תאמר (שבוע 32+) אובחנה לראשונה הרחבה של החדר הצדדי במח לכדי 10.5 מ"מ (הגבול העליון הוא 10 מ"מ), ועל כן הופנתה היולדת לייעוץ במסגרת מרפאות בית החולים כרמל.

 

בסקירת US שנערכה בתאריך 15/6/05 דווח על ממצא של הרחבת חדרי המח הצדדים לכדי 11-10 מ"מ, וכן דווח על ממצא חולני נוסף, ועל כן הופנתה היולדת לדיקור מי שפיר (שבוצע פעמיים), ולאחריו הופנתה לבדיקת MRI, אשר גילתה הרחבה של 12.5 מ"מ בחדרי המח הצדדיים.

 

היולדת הופנתה לחוות דעת נוספת לבית החולים וולפסון, שם נערכה לה בדיקת US נוספת, אשר פורשה על ידי הבודק – פרופ' מלינגר – כתקינה, שכן על פי מסקנתו, רוחב חדרי המח הצדדיים היה בגדר הנורמה (10-9 מ"מ).

 

3. המומחה הרפואי מטעם התובעים – דר' רמדאן עאמר – טוען, כי בשלב זה העדיף פרופ' מלינגר את ממצאי בדיקת ה – US שנערכה על ידו, על פני ממצאי בדיקת ה- MRI, שהינה בדיקה מדוייקת יותר, והוסיף וקבע שממצאי בדיקת ה – MRI פורשו כתקינים, חרף העובדה, שהם לא פורשו כתקינים, אלא הצביעו על הרחבה חריגה של חדרי המח הצדדיים.

 

בתאריך 4/7/05 (שבוע 36+) עברה היולדת בדיקת דיקור חבל הטבור, אשר תוצאתה הייתה תקינה, והיא לא הצביעה על הפרעה כרומוזומלית, אולם כאן ראוי לציין, כי בשיחה שקיימה היולדת עם אחות טיפת חלב, בתאריך 12/7/05, עוד טרם קבלת תוצאות בדיקת דיקור מי השפיר, הודיעה היולדת, כי אם התוצאות לא תהיינה תקינות, היא מבקשת להפסיק את ההריון, אולם, כפי שציינתי, תוצאות אלו היו תקינות.

 

בתאריך 25/7/05 (שבוע 40) נולד תאמר, ובבדיקת US חוזרת של המח, שנערכה לו לאחר לידתו, דווח על ממצא מחלתי ברור, התואם את ממצאי הבדיקות והמסקנות במהלך ההריון, למעט בדיקתו ומסקנתו של פרופ' מלינגר.

 

כבר בילדותו המוקדמת של תאמר אובחן פיגור התפתחותי משמעותי; פיגור שכלי; המיפלגיה בצד ימין עם קיצור הרגל; חוסר שגשוג; ממצאים חריגים ב – MRI של המח; היפוגמאגלובולינמיה (חסר של מרכיבי המערכת החיסונית ההומוראלית בדם); ומחלת כבד.

 

4. התובעת הרתה פעם נוספת בשנת 2007, ובמסגרת ההריון היא הופנתה לייעוץ גנטי כחלק מהסקר הגנטי שמבצע משרד הבריאות לעניין נשאות למחלת KRABBE, ונקבע כי היא איננה נשאית למוטציה הרלבנטית.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>