ת"א 16849-12-10 נג'אג'רה נ' עמירה ואח'

מועד ישיבת ההוכחות בתביעה הנדונה נקבע במעמד באי-כוח בעלי הדין והנתבע ליום 26.2.2015. משלא התייצב התובע לישיבת הוכחות, ביקש הנתבע כי יינתן פסק-דין הדוחה את התביעה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת המסמכים שהוגשו מטעמם, מצאתי כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על דחיית התביעה. כל זאת מן הטעמים שיפורטו עתה.

2.ראשיתה של התביעה הנדונה בבקשה לביצוע שטר שהגיש התובע נגד הנתבע על סך של 75,000 ₪. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר, אשר התקבלה בהסכמת התובע בהחלטת הרשם מיום 7.3.2011.

ביום 19.12.2012 תוקן כתב התביעה, כך שנוסף נתבע נוסף, איאד עוויסאת (הנתבע 2). נתבע זה לא הגיש כתב הגנה, ולפיכך בית המשפט (כבוד השופטת מלכה אביב) נעתר לבקשת התובע, ובדיון מיום 4.11.2013 ניתן נגדו פסק-דין בהיעדר הגנה, שעל-פיו חויב לשלם לתובע את מלוא סכום התביעה, 75,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 18.2.2009 עד מועד התשלום בפועל וכן חויב בתשלום הוצאות התובע, בסך של 10,000 ₪.

לאחר שבא-כוח התובע הודיע שכשלו ניסיונות התובע לגבות מהנתבע 2 את הסכום שבו חויב, ביקש הוא להמשיך בבירור התביעה נגד הנתבע. לפיכך נקבע בקדם המשפט מיום 23.11.2014 (לאחר העברת התביעה להמשך שמיעתה לפניי), שבו נכחו באי-כוח בעלי הדין והנתבע 1, כי תתקיים ישיבת הוכחות בעניין התביעה נגד הנתבע. מועד ההוכחות נקבע ליום 26.2.2015.

3.לדיון שנקבע לשמיעת הוכחות, שהתקיים כפי שנקבע ביום 26.2.2015, התייצבו באי-כוח בעלי הדין, הנתבע וארבעה עדים מטעמו, אך התובע לא התייצב.

בא-כוח התובע הודיע כי התובע לא יתייצב לדיון. על-פי דבריו, מספר ימים קודם לדיון שוחח עם התובע, שסיפר לו כי הנתבע ניסה לדרוס אותו (את התובע) בכביש מספר 1 בירושלים ואף פגע בו עם רכבו. כתוצאה מהמכה נחבל התובע וידו נשברה באופן שמנע ממנו להתייצב לדיון. עוד הוסיף בא-כוח התובע, שכך דיווח לו יום קודם לדיון, גם קרוב משפחה של התובע. בא-כוח התובע הוסיף כי ישנם מסמכים לאימות העובדות אשר טרם נמסרו לו וכי יימסרו לבית המשפט מיד עם קבלתם.

לשאלת בית המשפט, מדוע לא התייצב התובע לדיון אם רק שבר את ידו, השיב בא-כוחו של התובע כי ככל הנראה, התובע מאושפז וכי הוא אף אמר לו כי הוא חושש לחייו.

בא-כוחו של הנתבע טען, כי הנתבע מכחיש מכל וכל את מה שכינה "התרחיש הדרמתי" והוסיף כי אין זו הפעם הראשונה שהתובע אינו מתייצב לדיון מסיבות שונות ובשל תירוצים שונים שהוא מעלה. עוד הוסיף, כי מן הראוי שהתובע יבהיר מתי אירע האירוע הנטען וכן יבהיר מדוע לא טרח להודיע מבעוד מועד על כך שלא יתייצב לדיון. בא-כוח הנתבע הטעים, כי זימון חמישה עדים שהם תושבי הרשות הפלסטינית ובהם הנתבע 2, לא היה פשוט וכן כי הקדיש זמן ללימוד התיק ולהכנתו לקראת הדיון שנקבע. עוד הדגיש, הנתבע 2 התייצב בעודו חבוש בידו, חרף פציעתו מספר ימים לפני הדיון ואילו הנתבע עצמו נפצע לאחרונה בתאונת דרכים והגיע בעודו מסתייע בקביים להליכה. בנסיבות אלו, כך טען, ראוי היה שאף התובע יתייצב לדיון. מכל מקום, בנסיבות המתוארות ובמיוחד לנוכח העובדה שכבר ניתן פסק-דין נגד הנתבע 2 על מלוא סכום התביעה, ביקש כי התביעה תידחה וכי ייפסקו הוצאות לטובת העדים שהתייצבו.