ת"א 16827-05-15

1.החלטה בעקבות בקשות ב"כ טיבי לעיון מחדש ועיכוב ביצועה של החלטתי מיום 5/4, שניתנה על רקע החלטתו הבסיסית של בית משפט זה מיום 22/3, והבקשות שבעקבותיה.

החלטותיו הקודמות של בית משפט זה – ברקע להחלטה זו, ויש לקרוא החלטה זו, כשברקע ההחלטות הקודמות.

2.לא ארחיב, תוך שאקבע, שהחלטותי הקודמות, על כנן – כולן, ואין בדעתי לשנות דבר.

3.למען הנחת הנושא בפרספקטיבה הראויה יוטעם עוד, שנחלקים הצדדים אך ביחס להערת האזהרה שהוריתי על רישומה, וההחלטות שניתנו בעקבות טענות פוליצר בעניין, כאשר מעבר לכך, עיצב בית המשפט בהחלטותיו מתווה מורכב תוך הבנייה הכוללת איזונים רבים, שבמסגרתו יוכל הפרויקט להתנהל במקביל להליך המשפטי. למיטב ההבנה סברו שני הצדדים להבין להגיון הדברים, ואף לא ביקשו להעמיד את ההחלטה לביקורתו של מותב לערעורים. מובהר, שהמתווה יוסיף ויעמוד בתקפו, ומעט חבל שפרשת הערת האזהרה, תוציא את הדברים מהקשרם.

4.לכל עיכוב ביצוע אין מקום, ולמעט במישור ההוצאות (הוריתי על הפקדת כספים בביהמ"ש; ואם יתקבל הערעור תמיד ניתן להשיב כספים שהופקדו), לא הוריתי אלא שתימחק הערת האזהרה המשובשת, ולאחר שאיווכח שנמחקה, אורה מיידית על רישומה בשנית, והדברים ברורים. הנזק היחיד, "אם הכל בסדר", כטענת טיבי – אגרה נוספת של רישום הערת האזהרה מחדש. זו אינה סיבה לעיכוב ביצוע.

5.לחיתום – החלטותי, כולן, על כנן. 

רשם המקרקעין מצווה לראות בהחלטה זו (וללא צורך בפסיקתא) צו למחיקת הערת האזהרה, שנרשמה מכח החלטתי בתיק זה על חלקה 98 בגוש 30050. 

עם זאת, שימת לב, שמיד לאחר מכן, ממילא עתיד אני להורות על רישומה בשנית, ללא דיחוי, והפעם ללא תוספות תמוהות מאף סוג. והכל כאמור בהחלטתי מיום 22.3.2016.

6.ואחרי ככלות הכל, מוצע לב"כ הצדדים הנכבדים, אם חפצים הם להתמקד בטובת מרשיהם, להקפיד על מתווה ההתנהלות, שבית המשפט השקיע רבות בעיצובו, וככל הנראה מקובל הוא בעיקרו על הצדדים. יחסי אמון סבירים וכבוד הדדי, הינם טובת הצדדים: שניהם ביחד וכלל אחד מהם לחוד. עדיף הדבר לשניהם שבעתיים, על פני דרדור לתהום של כל שעשו יחדיו עד היום.