ת"א 16808-12-11 כיוורכ נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול)

1.בפניי בקשה מטעם התובע, למינוי מומחה רפואי נוסף, בתחום העיניים.

הרקע העובדתי

2.התובע הגיש כנגד הנתבעת תובענה בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, בגין תאונת דרכים מיום 20.2.10. על פי האמור בכתב התביעה, סבל התובע מפגיעת ראש, דמם במוח, שברים בעצמות האף, שבר בבסיס ארובת עין ימין, שבר ברדיוס ימין וטיבה בשמאל, ושבר בברך שמאל. התובע אושפז תחילה בבית החולים איכילוב, ומשם הועבר למחלקה שיקומית ב"בית בלב".

3.ביחד עם כתב התביעה, הגיש התובע בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, אא"ג, עיניים וכירורגיה פלסטית.

4.בטרם הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת, הודיעו הצדדים כי הסכימו על מינוי מומחים רפואיים לבדיקת התובע, בתחום האורטופדי, נוירולוגי ואא"ג, אשר ערכו חוות דעתם בעניינו של התובע.

5. לאחר שהוגש כתב ההגנה מטעם הנתבעת, ניתנה החלטתי מיום 1.9.14 – ובה הוריתי לתובע להודיע, האם נוכח חוות הדעת מטעם המומחים המוסכמים, הינו עומד על יתר המומחים אשר נתבקשו בבקשת המינוי שצורפה לכתב התביעה מטעמו.

6.בתגובתו להחלטתי, הודיע התובע כי אינו עומד על יתר המומחים הרפואיים, למעט המומחה שנתבקש בתחום העיניים, וזאת נוכח השבר שסבל התובע בארובת העין, והמשך בעיות רפואיות מהן הוא עדיין סובל בעין, מאז התאונה.

טענות הצדדים

7.ביום 19.10.14, ובהמשך למפורט דלעיל, הגיש התובע בקשה למינוי מומחה בתחום העיניים. כתמיכה לבקשתו, הגיש התובע תיעוד רפואי מהתקופה שלאחר התאונה, שם נרשם בין היתר: "שברים ברצפת הארובה מימין ובלמינה פפירציאה. שבר בקיר האחורי, הלטרלי ובגג הארובה השמאלית. בועות אוויר בודדות בגג שתי הארובות והסננה. מעטה של שומן תוך ארובתי בגג הארובות, ללא עדות לכליאת שרירים מימין ומשמאל". (סיכום אשפוז מבית החולים איכילוב מיום 26.2.10). פרט למסמכים רפואיים הסמוכים ליום התאונה, ובהם צוין השבר בארובת העין כמפורט לעיל, לא הוגשו מסמכים רפואיים נוספים בתחום העיניים, אשר מעידים על תלונות כלשהן, הפנייה לביצוע בדיקות, או קבלת טיפולים בתחום רפואת העיניים.

8.הנתבעת התנגדה למינוי מומחה נוסף בתחום העיניים, מאחר שלשיטתה אין כל ראשית ראייה למינוי בתחום זה, ובנוסף לכך – המומחה בתחום הנוירולוגי, ד"ר קוריצקי, קבע בחוות דעתו, כי אין כל מקום למינוי מומחה עיניים, היות ואין כל פגיעה עינית. יחד עם זאת, הוסיפה הנתבעת, כי ככל שביהמ"ש ימצא לנכון למנות מומחה בתחום זה, הרי שיש להשית את שכרו על התובע.

התובע השיב לתגובת הנתבעת, חזר על דבריו כפי שהובאו בבקשתו, והוסיף כי המדובר ממילא בתיק בו נקבעה זה מכבר נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 28%, וכי אם ייקבע כי לא נותרה כל נכות בתחום העיניים, יהא ניתן לקזז את שכר המומחה מסך הפיצוי שייקבע לתובע.