ת"א 1679-08 משה חברון נ' טרה אגודה יצרנית חקלאית שיתופית

התובע הגיש, ביום 3.3.15 בקשה לפטור מתשלום המחצית השניה של אגרת בית המשפט (בסכום של כ-77,000 ₪. מועדי ההוכחות נקבעו, במעמד הצדדים ביום 15.5.14, ולמרות זאת הבקשה הוגשה רק בסמוך למועד ההוכחות, כאשר התגובות לה הוגשו לפני מספר ימים. לאחר שעיינתי בכל החומר החלטתי לדחות את הבקשה. להלן נימוקי.

מר חברון תובע את הנתבעת בגין הפסקת קו חלוקה שהוא הפעיל בשנת 2004. בבקשה לפטור מאגרה נטען כי מצבו של התובע הורע כתוצאה ממעשי הנתבעת. למרות זאת, ועל אף תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות – להלן: התקנות), הקובעת כי יש להגיש את הבקשה לפטור עם הגשת התובענה לבית המשפט. כאמור, הדבר לא נעשה, הבקשה הוגשה כמעט 7 שנים לאחר הגשת התובענה לבית המשפט, ערב הדיון בהוכחות, וכבר מטעם זה דינה להידחות.

אמנם, הפסיקה הכירה גם בבקשות שהוגשו באיחור, אולם רק כאשר מדובר היה בשינוי קיצוני במצב הכלכלי ממועד הגשת התובענה עד למועד הגשת הבקשה. במקרה שלפניי, התובע טוען בבקשה כי מצבו הכלכלי הורע כתוצאה ממעשי הנתבעת (בשנת 2004) שהובילו להגשת התובענה (בשנת 2008) ולמעט אמירה כללית לפיה הגיע כיום לקריסה כלכלית, אין כל הבהרה מדוע מוגשת הבקשה בשלב זה. יש להדגיש כי בשנת 2008 שילם התובע את המחצית הראשונה של האגרה. היינו, על אף מעשי הנתבעת בשנת 2004, בשנת 2008 עדיין מצבו הכלכלי היה כזה שאיפשר לו לשלם את האגרה.

אולם, גם לגופה של בקשה, התובע לא הוכיח את התנאי הקבוע בתקנות לפיו אין ביכולתו לשלם את האגרה. תלושי המשכורת שצירף התובע, הם של חברה בבעלותו, בשם "חברון משה-שפע בע"מ". מהמידע ברשם החברות (שהנתבעת צרפה לתגובתה לבקשה) עולה, ראשית, שבבעלות התובע חברה, דבר שלא ציין בבקשה לפטור מאגרה. עוד עולה כי בחברה שני בעלי מניות. התובע, המחזיק ב-1800 מניות, ומר נעמן שמעון המחזיק ב-1200 מניות. התובע לא הבהיר מה שוויה של החברה ומיהו בעל המניות השני. עוד עולה כי במהלך השנים הוטלו שיעבודים על רכבים ועל רכוש החברה לטובת בנק הפועלים. היינו, קיים רכוש בחברה שהתובע לא התייחס אליו בבקשה.

בנוסף, כיון שהשכר משולם לתובע מחברה בבעלותו ובשליטתו, לא הובהר האם זה השכר המקסימלי שיכול היה למשוך או שהוא זה הקובע מה יהיה שכרו. בהקשר זה יש להדגיש כי בניגוד לאמור בתקנות לפיו יש לצרף תלושי שכר לששה חודשים, צרף התובע תלושי שכר רק לארבעה חודשים, כך שיתכן לפחות כי בחודשים הקודמים אכן משך התובע שכר גבוה יותר מהחברה.

עוד אציין כי התובע לא ציין האם יש מקורות חלופיים מהם יוכל לקבל הלוואות על הדירה (ציין רק שהבנק אינו מוכן ליתן הלוואה נוספת) וכן טען שאשתו חולנית אך לא המציא כל אסמכתא לעניין. בנוסף, התובע לא פירט כיצד הוא עומד בתשלום שכ"ט עורכי דינו, בייחוד לאחר שביום 2.3.15 (יום לפני הגשת הבקשה לפטור מאגרה) הודיע לבית המשפט כי צירף בא כוח נוסף לייצוגו.

לאור כל האמור איני סבורה כי המבקש עמד בהוכחת התנאי הראשון של העדר יכולת כלכלית ולכן דחיתי את הבקשה.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ה, 22 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.