ת"א 16775-09-13 גינון ופיתוח חקלאות איה בע"מ ואח' נ' איזק ואח'

1.זהו פסק דין בתביעת הדדיות שהגישו הצדדים - במסגרת התביעה הראשית עתרה התובעת, הנתבעת שכנגד, לסעד הצהרתי, בדבר העברת הזכויות במקרקעין על שמה, בהתאם להסכם מכר שנכרת בינה ובין הנתבע מס' 1, ואחיו המנוח (אביו של הנתבע מס' 2), לסילוק יד מהמקרקעין; במסגרת התביעה שכנגד, תבע הנתבע מס' 1, להצהיר על בטלות ההסכם, מחמת הפרות יסודיות. שני הצדדים עתרו בתביעותיהם, להתיר להם פיצול סעדים בגין עילות התביעה, והסכימו הדדית למתן היתרים לפיצול סעדים.

התובעת הודיעה, כי הדיון בתביעתה מוצה, משניתן לב"כ יפוי כח לטיפול בעניין הארכת חוזי החכירה, מול רשות מקרקעי ישראל, ע"י הנתבע מס' 3.

הוחלט לדחות את התביעה שכנגד, מן הנימוקים שיפורטו להלן.

2.במועדים הרלוונטיים, היו האחים צבי איזק (הנתבע מס' 1 והתובע שכנגד) ויצחק איזק ז"ל (להלן ביחד: "המוכרים"), בעלי זכויות החכירה במגרש שייעודו חקלאי, בשטח 30,417 מ"ר בגוש 1205 ח"ח 24, 23, 11, 9 ו-8 ובמגרש חקלאי בשטח 17,825 מ"ר בגוש 1204 ח"ח 13 באשקלון (להלן: "המקרקעין"). זכויות המוכרים במקרקעין, נרשמו בספרי מנהל מקרקעי ישראל (כיום, רשות מקרקעי ישראל, להלן: "ממ"י", "רמ"י" או: "המנהל").

התובעת - הנתבעת שכנגד, היא חברה פרטית, אשר הוקמה ביום 18.8.08, בין היתר לשם רכישת הזכויות במקרקעין (להלן: "התובעת").

ביום 1.9.08, נכרת הסכם בין המוכרים ובין התובעת, הסכם שעניינו מכירת 92% מזכויות המוכרים במקרקעין לתובעת (נספח 2 לכתב התביעה להלן: "ההסכם הקודם"). בסעיף 7 להסכם הקודם, נאמר: "א. הקונה רכש את עצי ההדר, עצי הזיתים ועצי הדקל, וקבל את החזקה בהם תמורת סך של 250,000 ₪ בצרוף מע"מ, אשר ישולמו – מחצית – עד 30.10.08 והיתרה – עד ליום 30.11.08. ב. הקונה – יערוך את כל הביטוחים המתאימים, יעבד את המטע, וכל הרווחים או ההפסדים הנובעים מן המטע, יהיו לקונה. ג. הקונה – יעבד את המטע ויהיה אחראי לכל נזק או תוצאה מאי מילוי התחייבותו זו, ידוע לקונה כי תנאי בסיסי להסכמת ממ"י לחכירה – הינה כי הממכר יעובד כשטח חקלאי".

קדם להסכם זה, זכרון דברים שנחתם ביום 15.7.08, ע"י המוכרים וע"י מר יוסי ברכה - אביו של דורון ברכה, מבעלי המניות בתובעת – שעניינו, רכישת זכויות המוכרים במקרקעין (ובשטח נוסף, המכונה במסמך "...17 דונם הפקר...", אשר יוזכר בהמשך, כ"שטח הנוסף"), והבטחת זכותם של המוכרים, ל-8%, מכל שיבנה על המקרקעין, מקום שישונה יעודם באופן שתותר בניה בהם (נספח 4 לתצהירו של דורון ברכה -נ/6 ).

ביום 15.12.08, נכרתו בין התובעת ובין המוכרים, שני הסכמים נוספים –

ההסכם הראשון (נספח 3 לכתב התביעה להלן: "הסכם הביטול") - הסכם לביטול ההסכם הקודם, למעט הוראות סעיף 7 להסכם הקודם, אשר צוטט לעיל. לעניין הוראות הסעיף האמור, נקבע בהסכם, כי "כל ההוראות הנקובות בסעיף 7 להסכם הראשון יעמדו בתוקפם המלא, ויחולו על ההתקשרות בינינו";

ההסכם השני - הסכם מכר זכויות, שהחליף את ההסכם הקודם, הוא ההסכם מושא התביעות דנא, לפיו מכרו המוכרים לתובעת, 92% מזכויותיהם במקרקעין (נספח 1 לכתב התביעה, להלן: "ההסכם").