ת"א 16772-01-14 א. נדב בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

1.בפניי תביעה לתגמולי ביטוח בעקבות פריצה וגניבת שני שלטים משתי משאיות, הנושאות כל אחת משאבת בטון, שחנו במגרש חניה עירוני בקרית ביאליק.

רקע כללי ומיהות הצדדים:

2.התובעת הינה עסק המפעיל משאיות עליהן מורכבות משאבות בטון (להלן: "התובעת").

הנתבעת היא חברת ביטוח, אשר ביטחה שתי משאיות של התובעת אשר עליהן מורכבות שתי משאבות בטון (להלן: "הנתבעת"),בארבע פוליסות נפרדות, כמפורט להלן:

3.משאית מרצדס אקטרוס שנת יצור 2010 מ.ר. 49-381-73, אשר בגינה הונפקה פוליסה מס' 11/091/030/1002804 לתקופה מיום 01.01.2011 עד 31.12.2011 (להלן: "משאית א'") (הפוליסה צורפה כנספח ת/1 לכתב התביעה).

התובעת היא גם בעלים של משאבת בטון מתוצרת פודמייסטר שנת יצור 2010 , אשר בגינה הנפיקה הנתבעת את פוליסה מס' 11/091/054/1000501 מיום 01.01.2011 עד 31.12.2011 (להלן: "משאבה א'") (הפוליסה צורפה כנספח ת/2 לכתב התביעה). משאבה א' מורכבת על גבי משאית א', כאמור.

4.משאית מאן מ.ר. 31-413-72, אשר בגינה הנפיקה הנתבעת פוליסה מס' -11/091/030/100679 לתקופה מיום 15.03.2011 עד 31.12.2011 (להלן: "משאית ב'") (הפוליסה צורפה לראיות מטעם הנתבעת שהוגשו ביום 29.09.14).

התובעת היא גם בעלים של משאבת בטון מדגם אם.ג'י. קונקריט דגם MZX המורכבת על משאית ב', ואשר מבוטחת גם היא אצל הנתבעת מיום 16.03.2011 ועד 31.12.2011 בפוליסה מס' 11/091/054/1000408 (להלן: "משאבה ב'") (הפוליסה צורפה כנספח ת/4 לכתב התביעה). משאבה ב' מורכבת על גבי משאית ב', כאמור.

5.ביום 24.03.2011 נפרצו שתי המשאיות ונגנב מכל אחת מהן השלט המפעיל את המשאבות (בסך הכול נגנבו שני שלטים) (להלן: "אירוע הפריצה" או "האירוע"). הפריצה אירעה כאשר המשאיות נושאות המשאבות חנו במגרש חניה מוסדר של עירית קריית ביאליק. דרישת התובעת לתגמולי בטוח בגין האירוע נדחתה על ידי הנתבעת.

תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות התובעת:

6.הנתבעת דחתה את תביעת התובעת לתגמולי ביטוח על בסיס הטענה, כי נזקי האירוע נופלים מתחת לגובה ההשתתפות העצמית. לטענת התובעת, הנתבעת שגתה.

לטענת התובעת, הנתבעת החילה על האירוע הנדון את פוליסות הביטוח של המשאבות, הקובעות השתתפות עצמית גבוהה יותר, ומכאן הגיעה למסקנה שגובה הנזק נמוך מגובה ההשתתפות העצמית. לטענת התובעת, טעתה הנתבעת כאשר סברה, כי יש להתייחס להשתתפות העצמית הנקובה בפוליסות עבור המשאבות, אלא היה עליה להתייחס לפוליסות עבור המשאיות, בהן ההשתתפות העצמית נמוכה יותר. בפוליסות עבור המשאיות א' ו-ב' ההשתתפות העצמית היא 7,505 ₪ לכל אחת, וזו ההשתתפות העצמית שיש לגרוע מסכום הנזק.

7.לטענת התובעת, אם קיימת אי בהירות לגבי התנאים הקבועים בפוליסה, יש לפרשה לטובת המבוטחת. מעיון בפוליסות הנדונות עולה, כי בהתייחס ל"גניבה, פריצה, שוד ונזק בזדון" קובעות הפוליסות של משאבות א' ו-ב' השתתפות עצמית של 5,000$. גם אם מצוינת השתתפות עצמית אחרת בפוליסות הללו, הנוקבת במינימום 25,000$, הרי היא מתייחסת לגניבת חלקים מהמשאבה בלבד, כאשר במקרה דנן מדובר, לטענתה, בגניבת חלקים מהמשאית ו/או מהמשאבה (כך בסעיפים 17 ו 18 לסיכומי התובעת).

8.המקום הטבעי של השלט (שנגנב מכל משאית) הוא בתוך המשאית, כך גם מיקומו של המקלט המתכוונן של השלט שנמצא בתוך המשאית ותא הנהג. הקשר בין השלט למקלט, הנמצאים בתוך המשאית, הינו קשר בלתי ניתן להפרדה. על כן, יש להפעיל את הפוליסה של המשאית בלבד.

המערכת כולה היא חלק בלתי נפרד ואינטגרלי מהמשאית, ואין מקום לשימוש במשאית זו אלא כחלק בלתי נפרד ממשאבת הבטון.

9.בפוליסות שהונפקו בגין המשאיות קיימת החרגה מפורשת של משאבת הבטון המורכבת ע"ג הרכב, אולם הנתבעת לא מצאה לנכון להחריג את המשדר והשלט, כפי שהחריגה את משאבת הבטון. מכאן ניתן ללמוד שהשלט כלול בפוליסה של המשאית. לטענת התובעת, לאחר שהובן בדיעבד, כי קיימת בעיה לגבי הכיסוי ביטוחי של השלטים, שונתה הפוליסה החדשה בהתייחס לשלט.