ת"א 16751-06-14 רייף נ' רוז'דוב

בקשה להורות על הפחתת סכום המחצית הראשונה של האגרה בהתאם לסכום הנתבע בכתב התביעה המתוקן וכן להורות על ייחוס ההפרש לצורך תשלום המחצית השנייה של האגרה.

טענות הצדדים:

הסכום שנתבע על פי כתב התביעה המקורי היה 728,144 ₪ והמבקשת שילמה את המחצית הראשונה של האגרה בסך 9,102 ₪.

לאחר הדיון הראשון בתיק ובהמלצת בית המשפט, תיקנה המבקשת את כתב התביעה והעמידה את הסכום הנתבע על סך 362,144 ₪. המבקשת לא קיבלה החזר כספי עבור המחצית הראשונה של האגרה לאחר תיקון כתב התביעה.

כיום נדרשת המבקשת לשלם את המחצית השנייה של האגרה בסך 4,526.80 ₪ ולכן מוגשת הבקשה דנן להורות לפנים משורת הדין לייחס את ההפרש ששולם במחצית הראשונה של האגרה על חשבון הסכום הנדרש לתשלום המחצית השנייה של האגרה.

המבקשת מציינת שמצבה הכלכלי קשה וכי היא נותרה ללא קורת גג ונודדת בין חברים ומשפחה.

המשיבה הותירה את העניין לשיקול דעת בית משפט.

המדינה מתנגדת לבקשה תוך שהיא מפנה לסעיף 10(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז- 2007 (להלן: "התקנות") הקובע:

"(ד)התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השנייה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים."