ת"א 16709-06-09 שחר ואח' נ' אלקרס ואח'

בפניי בקשת התובעים (להלן: "המבקשים") לביטול פסק דין שניטל כנגדם בהעדר התייצבות ביום 15.09.13.

בנימוקי הבקשה, טוען ב"כ המבקשים כי עקב תקלה משרדית נרשם בשגגה מועד אחר ביומנו של האחרון.

הנתבעים (להלן: "המשיבים") מתנגדים בתוקף לבקשה בטענה, כי מועד הדיון נקבע בנוכחות ב"כ המבקשים.

אחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבים, ואחר שקילת טיעוני הצדדים, אני מחליטה להיענות לבקשה, ולהלן אבאר טעמיי:

ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד יכולה להיעשות מכוח שתי עילות : האחת – ביטול מתוך חובת הצדק, העוסק בהחלטה אשר נפל פגם בנתינתה ; והשנייה – ביטול על פי שיקול דעת.

בענייננו, אין חולק כי הזמנה לדיון הומצאה כדין למבקשים ואלה ידעו על מועד הדיון. לפיכך, אין מדובר בעילת ביטול מן הצדק ויש לבחון ביטול פסק הדין לפי שיקול הדעת.

המסגרת הנורמטיבית המסדירה את השיקולים לביטול פסק דין על פי צד אחד בנויה על שני אדנים: האחד – סיבת מחדלו של בעל דין ; והשני – סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין ויינתן לו יומו בבית המשפט. מדובר בשני שיקולים הנבחנים באופן מצטבר, כאשר הפסיקה העניקה לשיקול השני מעמד של בכורה.

בענייננו, נראה כי סיבת ההיעדרות של המבקשים מהדיון, כפי שהיא מובאת בבקשה, מקורה בטעות בתום לב, אשר ניתן לפצות עליה בתשלום הוצאות עבור אי הנוחות והטרחה אשר נגרמו למשיבים. לא התרשמתי, כי המחדל נבע מזלזול בהליך המשפטי או מהתעלמות מכוונת מקיומו, ולדידי על מחדל זה ניתן לכפר בפסיקת הוצאות.

באשר לשאלה השנייה הדנה בסיכויי ההצלחה, נהיר כי יש מקום ליתן למבקשים את יומם בבית המשפט, זאת בשים לב להכרה בזכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית.

על יסוד האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד בכפוף לתשלום הוצאות משפט למשיבים בגין בקשה זו בסך של 2,500 ₪ כתנאי לחידוש ההליך.