ת"א 16691-11-13 אדיב ואח' נ' דרמי

בפני בקשה מטעם הנתבע להתיר לו לתקן את כתב הגנתו על דרך הוספת טענת קיזוז דמי הניהול להם זכאי הנתבע לשיטתו.

הנתבע טוען בבקשתו, כי בדיון האחרון שהתקיים בתובענה (11/6/15) קיבל בית המשפט את טענת התובעים לפיה התייחסות המומחה מטעם הנתבע לדמי ניהול (קיזוז אפשרי של דמי הניהול מסכום אפשרי של דמי השכירות) הנה בגדר הרחבת חזית אסורה שכן טענה זו לא נטענה לכאורה בכתב ההגנה.

הנתבע מפנה אל סעיף 4 לכתב הגנתו שם נטען בין היתר כי אמם של התובעים לא השתתפה מעולם בניהול הנכס, באחזקתו או בהוצאות כלשהן הקשורות בו ובנוסף, כי הנכס מהווה את מפעל חייו של הנתבע וכי הוא דאג ודואג לבדו לאחזקה השוטפת כולה של הבניין הרעוע ושל יחידות המגורים לאחר השכרתן.

לשיטתו התיאור העולה מהסעיפים הללו על כל פעולותיו בנכס וביחידות המושכרות זהה במשמעותו לניהול המקום כולו מעבר להוצאות שהוציא בגין כל הפעולות הללו, על כן בשגגה לא השתמש באופן ישיר במינוח זה של ניהול כשתיאר את פעולותיו בנכס וביחידות ועל כן טענת קיזוז לא נטענה כלל בכתב ההגנה.

בהקשר זה הוסיף הנתבע וטען, כי התובעים עצמם, בכתב התביעה ובתצהיר העדות הראשית שלהם, לא חולקים על העובדה שהנתבע עשה את כל הפעולות האלה לבדו, משכך התובעים לא יכולים להחזיק במקל משתי קצותיו – דהיינו- גם לדרוש מהנתבע דמי שכירות בגלל אי שיתופם לכאורה בנעשה על ידו וגם לשלול ממנו את מה שעשה וניהל כטענת קיזוז מכאן לבקשה.

התובעים מתנגדים לבקשה בין היתר מהטעמים כדלקמן :

נטען, כי הבקשה נמנית על החריגים המנויים בפסיקת בתי המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות ושעניינם בהתנהגות המבקש שחטא בשיהוי רב ובחוסר תום לב וזאת, בשים לב לשלב בו הוגשה הבקשה ומהות התיקון המבוקש אשר בשים לב לאופן בו נוסח אין תועלת בצדו כי אם יהא בו כדי לסרבל שלא לצורך את הדיון.