ת"א 16668-01-14 קופמן הי''ד ואח' נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

ב"כ הנתבעת 1 העביר לעיון בית המשפט מסמך שכותרתו: "סיכום אירוע מות אסיר – ביס"ר דקל 2.1.11". לטענתו מדובר בתרשומת פנימית ועל כן אין הנתבעת 1 חייבת בגילויו לתובעים.

בפסיקה נקבע כי גם דו"ח בדיקה, שנטען לגביו שהוא מסמך פנימי, אינו חסוי ויש לגלותו (רע"א 2498/07 מקורות נ' בר). כך גם נפסק לגבי חומר שעניינו הפקת לקחים (שם). נקבע כי "רק במקרים מיוחדים וחריגים יוכר החסיון" (שם). נראה שהדברים נכונים גם לגבי המסמך שבפנינו.

ככלל נקבע בפסיקה כי: "מטרתו העיקרית של ההליך במשפטי היא חשיפת האמת ויצירתו של חסיון פוגעת בערך בירור האמת וביעילות ההליך. לפיכך, נקודת המוצא היא של גילוי מירבי של הראיות הרלוונטיות, כאשר החיסיון הוא חריג ומי שטוען לחיסיון עליו הנטל להוכיח את קיומו של שיקול "רם ונכבד יותר שבטובת הכלל", המצדיק את החלתו". (דנפ 5852/10 מד"י נ' שמש).

לאחר שעיינתי במסמך נושא ההחלטה, נחה דעתי כי אין מדובר במסמך המהווה "תרשומת פנימית" שיש עליו חסיון, כטענת הנתבעת 1. המסמך הינו "סיכום אירוע" שנעשה ע"י מפקד בית הסוהר דקל

ונכתב על ידו לק. אסירים מחוז דרום, ממ"ז דרום וסממ"ז דרום. ובוודאי שאין בכך משום תרשומת פנימית גרידא. אין הצדקה לחיסויו של המסמך, לא בדין ולא לגופו ואני מתיר, על כן, את גילויו לב"כ הצדדים.

ב"כ הנתבעת 1, שכתב הודעתו כי "אין המדינה מסתירה דבר", יודיע תוך 10 ימים (עד יום 11.1.15) אם בדעת המדינה להוציא בכל זאת תעודת חסיון למסמך, כפי שנכתב בסיפת ההודעה, אם לאו. עד מועד זה לא יסרק המסמך ולא יגולה לצדדים.

המזכירות תשלח מיד לצדדים בפקס.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ה, 01 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: