ד' נ' ניקוי הגליל 91 בע"מ ואח'

התביעה

1. התובע, יליד שנת 1985, היה מעורב בתאונת עבודה ביום 17.10.10 לאחר שנתקל, במהלך עבודתו במחסן של הנתבעת 1, בשיני מלגזה, נפל ונחבל.

2. את תביעתו נגד הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), המעבידה שלו בזמנים הרלוונטיים לתאונה, הגיש בעילה לפי פקודת הנזיקין. זהו למעשה כתב התביעה המקורי שהוגש לביהמ"ש. בהמשך, לאחר שטענה הנתבעת כי נסיבות האירוע מהוות תאונת דרכים עפ"י החוק ולאחר שניתנה רשות ביהמ"ש לכך, תוקן כתב התביעה ע"י הוספת עילה, שהפכה לעילה ראשונה לאור עקרון ייחוד העילה, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה -1975 (להלן: "חוק הפיצויים") וצירוף מבטחת המלגזה בה נתקל, היא הנתבעת מס' 2.

3. התובע אינו טוען לנכות צמיתה עקב התאונה והמחלוקת העיקרית הנטושה בין הצדדים סבה סביב נסיבות אירוע התאונה וסיווגה, תאונת דרכים אם לאו, ולמקרה שייקבע כי מדובר בתאונת עבודה שאינה תאונת דרכים, אזי גם בשאלת אחריותה של הנתבעת לאירועה.

4. לבירור המחלוקת העובדתית נשמעו ראיות בתיק, כאשר התובע היה היחיד שהעיד. הנתבעות לא זימנו עדים מטעמן והסתפקו בחקירת התובע.

   נסיבות התאונה

5. התובע עבד בזמנים הרלוונטיים לתאונה כמלגזן ומחסנאי אצל הנתבעת. בטופס בל/250 (שהוגש וסומן ת/1) תוארה התאונה בזו הלשון "הלך ליד המלגזה ורגלו נתקעה בשן המלגזה מעד ונפל על יד שמאל".

   בטופס תביעה לתשלום דמי פגיעה שהגיש התובע למוסד לביטוח לאומי (ת/2) תוארו נסיבות התאונה בזו הלשון: "עת שעבדתי בתור מלגזן, ירדתי מהמלגזה בכדי לבדוק רוחב המעברים ואפשרות הכנסת סחורה וזאת מאחר ולידי עבדו בהריסת קיר והמעברים היו צרים ואני התקשיתי להכניס סחורה, בחזרה רגל שלי נתקלה בלשון המלגזה וכתוצאה מכך אני נפלתי ארצה עם כל כובד משקלי על יד שמאל".

   בכתב התביעה המקורי נטען "..בזמן עבודתו של התובע בשירות הנתבעת, עת הלך בשטח מקום העבודה השייך לנתבעת, שטח שבו היו הרבה שברי בלוקים והריסות אשר הגבילו את התנועה, לפתע הוא נתקל בשיני מלגזה שעמדה במקום, נפל ונחבל בגופו".

   בתצהיר נסיבות של התובע, שהוגש לאחר שבכתב הגנתה טענה הנתבעת כי מדובר בתאונת דרכים, נכתב: "ביום 17.10.10 בשעה 13:30 או בסמוך לכך, בזמן עבודתי בשירות הנתבעת, עת הלכתי בשטח מקום העבודה השייך לנתבעת, שטח שבו היו הרבה שברי בלוקים והריסות אשר הגבילו את התנועה, לפתע נתקלתי בשיני מלגזה שעמדה במקום, נפלתי ונחבלתי בגופי... עובר לתאונה, בוצעה במקום הריסת קיר והיו במקום הרבה שברי בלוקים, הריסות והרבה אנרכיה, דבר שהגביל את התנועה וחסם גישה ומעברים וחרף זאת נצטוויתי לעבוד בסביבת עבודה מסוכנת זו".

   בכתב התביעה המתוקן נטען כי: "ביום 17.10.10, בשעה 13:30 או בסמוך לכך, במהלך עבודתו של התובע בשירות הנתבעת הוא נדרש לסדר סחורה במחסן המפעל. לצורך כך, נהג התובע במלגזה אל תוך המחסן. לאחר מכן, הוא הבחין שהמעבר צר ולא מאפשר נסיעה וזאת עקב הימצאות הריסות של קירות ושברי בלוקים. התובע ירד מהמלגזה, התרחק ממנה בכדי לבדוק אם ניתן לנסוע במעברים, אח"כ התכוון לחזר למלגזה. בדרכו חזרה, ועת הלך התובע בשטח מקום העבודה, וכאמור שטח שבו היו הרבה שברי בלוקים והריסות אשר הגבילו את התנועה, לפתע הוא נתקל בשיני המלגזה, שעמדה במקום, נפל ונחבל בגופו. יצויין כי עובר לתאונה, בוצעה במקום העבודה הריסת קיר והיו במקום הרבה שברי בלוקים, הריסות והרבה אנרכיה, דבר שהגביל את התנועה וחסם גישה ומעברים...".

6. בביהמ"ש העיד התובע כי ביום התאונה הגיע לעבודתו בשעות הבוקר והחל, יחד עם עובדים נוספים, בעבודה של פריקת סחורה ממשאית שהיתה בחצר המפעל ובהמשך, לקראת הצהריים, צריך היה להכניס את הסחורה אל תוך המחסן. הוא הסביר כי ברשות הנתבעת מספר מחסנים וכי ביום התאונה בוצעו עבודות לפתיחת פתח בין מחסן ישן, בו אירעה התאונה, למחסן חדש שהקימה. כן הסביר כי באותו יום היתה עבודה מרובה במקום והעובדים היו צריכה להכניס את הסחורה אל תוך המחסנים חרף עבודות ההריסה שבוצעו.

   עפ"י עדותו, הוא נכנס למחסן כשהוא על המלגזה כדי לבחון היכן ניתן לאחסן את הסחורה ובלשונו: "החניתי את המלגזה, ירדתי לבדוק את המקום, איך להכניס את הסחורה, ראיתי שזה צפוף ובלוקים ברצפה ובלאגן. נכנסתי עם המלגזה.. החניתי את המלגזה באמצע, ירדתי הלכתי להסתכל, היה צפוף, בקושי יכולתי להיכנס עם המלגזה. ירדתי מהמלגזה לבדוק איך להכניס את הסחורה. נשארתי בתוך המחסן. בדקתי אם אני יכול להכניס את הסחורה, אם יש מקום. כל הסיבוב הזה לבדוק אם יש מקום לקח 5 דקות.....ראיתי איפה אני רוצה להניח את הסחורה. בחזרה שלי למלגזה, רציתי לעלות על המלגזה, נתקלה לי הרגל עם השן של המלגזה ונפלתי" (עמ' 6 לפרוטוקול).