ת"א 16610-12-16 חלואני נ' מירו

בפניי בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב לחבל בצינור ניקוז המים בבניין בו מתגוררת המבקשת והאוסר עליו לאיים על המבקשת ו/או להטריד אותה ואת בני משפחתה.

עם הגשת הבקשה ניתן צו מניעה זמני כמבוקש, והוריתי על הגשת תגובה בכתב. לאחר הגשת התגובה, קבעתי דיון במעמד הצדדים אשר התקיים היום.

לאחר ששקלתי היטב את מלוא הנתונים שבפניי, נחה דעתי לבטל את צו המניעה הזמני בכל הקשור למחלוקת סביב צינור המים וזאת מהסיבות הבאות:

א.חרף הנטען בפתח הבקשה לסעד זמני, לא צורף תצהיר כנדרש על פי התקנות בתמיכה לבקשה. די בנימוק זה כדי לדחות את הבקשה.

ב.בבקשה עצמה לא הובאו בפני בית המשפט מלוא הנתונים הרלוונטיים לבירור המחלוקת, לרבות ובעיקר אסמכתא ו/או עדות כלשהי אשר תומכת בזכות הקניינית של המבקשת.

ג.חלק מהמידע שצוין בבקשה היה חלקי. נטען כי בהליך שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה בפני כב' השופטת זהבה בנר ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת נגד הנתבע, ואילו הנכון הוא כי לאחר מכן הפך הצו להיות צו הדדי.

ד.לא הובאו תמונות שיכולות ללמד על מצב הבניין שעל פי הנטען מורכב מ – 3 קומות, ומסיבה זו לא ניתן לבחון את טענת התובעת כי הצינור דרוש לשם ניקוז מים וכן לא ניתן לבחון את המיקום המדויק בו עובר צינור המים הנ"ל עד הגעתו לרשת הביוב.

בכל הקשור לחלק השני של הבקשה שעניינו איומים מצד המשיב כלפי התובעת, אסתפק בכך שלצורך הסעד הזמני צוין במהלך הדיון כי הנתבע אינו מטריד את התובעת ו/או מאיים עליה (וזאת להבדיל מהטענה שלכאורה הוכחה ולפיה המשיב הסיר את צינור הניקוז העובר מעל חלון דירתו/חנותו).

מכל האמור לעיל אני מחליט לדחות את הבקשה לסעד זמני ומורה על ביטול הצו הזמני שניתן ביום 8/12/16.

אני קובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ אשר ישולמו על פי תוצאת הדיון בתיק העיקרי.