ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
16591-09-15
26/10/2015
|
בפני השופטת:
דליה גנות
|
| - נגד - |
תובעים:
1. אלי בית און
2. ענת בית און
3. דין בית און
4. לי בית -און
5. דניאל בית-און
|
נתבעים:
1. מגן דוד אדום (מד"א)
2. משרד הבריאות ע"י פמת"א
3. המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי (ביח איכילוב)
|
| החלטה |
1. לפני כתב תביעה שהוגש על ידי יורשיו ותלוייתו של המנוח אלי בין און ז"ל, יליד 5/11/54, אשר נפטר בתאריך 23/4/10, כתוצאה מרשלנות רפואית בטיפול בו.
2. מכתב התביעה עולה, כי בצהרי יום 23/4/10 סעד המנוח ארוחת צהריים אצל הסבתא, ולאחר מכן שב לביתו ועלה לגג ביתו לצורך ביצוע עבודה, שטיבה אינו ידוע. המנוח ביצע את העבודה באמצעות מסור דיסק חשמלי. בשלב מסויים, בהיותו על גג הבית, טלפן המנוח לבתו, אולם שיחה זאת לא נענתה על ידה. כאשר הבחינה הבת בשיחת הטלפון שהוחמצה על ידה, התקשרה למנוח, והבינה ממנו שאינו חש בטוב, ועל כן הוזמן אמבולנס הן על ידי הבת והן על ידי בני משפחה נוספים, אשר אף חשו לגג בית המנוח.
לדברי בני המשפחה, בהגיעם לבית המנוח מצאו אותו שרוע על גבו, חסר הכרה, אך נושם בכוחות עצמו. על אפו היה חתך שדימם, ובידו מטלית ספוגה "במספר טיפות דם", ומסביבו היו מונחים שברי מסור הדיסק החשמלי.
לבית המנוח הגיע אמבולנס רגיל וכן אמבולנס אט"ן, כאשר לדברי בני המשפחה, התווכחו ביניהם הצוותים הרפואיים באשר למהות פגיעתו של המנוח, והוחלט להעבירו לבית החולים איכילוב, לצורך המשך טיפול, אלא שלטענת בני המשפחה, המחדלים שהחלו עם טיפול צוותי מד"א במנוח, נמשכו בבית החולים, בגינם לקה המנוח בדום לב, ונותר במצב וגטטיבי עד מותו בתאריך 18/8/04.
3. התובעים צירפו את חוות דעתו של מומחה בהרדמה ובטיפול נמרץ – דר' וקסלר נתן – אשר הגיע למסקנה, כי בסופו של יום סבל המנוח מפגיעה נוירולוגית קשה ובלתי הפיכה בשל כשלי הטיפול בו, הן כאשר טופל על ידי צוותי מד"א והן כאשר טופל בחדר הטראומה בבית החולים איכילוב.
בהתייחס לרשלנות צוותי מד"א – קיים שיהוי בלתי סביר בפינויו של המנוח לבית חולים. כמו כן, למרות שהמנוח לא סבל ממצוקה נשימתית, החליט צוות מד"א לבצע לו אינטובציה, שהייתה כושלת ומיותרת, גרמה לו להקאה ולשאיבת תוכן הקיבה לדרכי הנשימה, כאשר לאחריה הונשם המנוח באמצעות אמבו ומסיכת פנים.
בהתייחס לרשלנות צוות בית החולים איכילוב – במהלך נסיון אינטובציה, הוחדר צינור הנשימה לוושט, במקום לקנה הנשימה, ולמרות אינדיקציה שהצביעה על החדרת הצינור לוושט ולא לקנה הנשימה, לא הוצא הצינור, עד אשר נגרם למנוח דום לב.
המנוח היה מאושפז במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים איכילוב עד תאריך 12/5/10, ואז הועבר לבית החולים שיבא לצורך שיקום נשימתי, שם שהה עד תאריך 24/4/12. במועד זה הועבר המנוח לבית החולים "רעות", שם שהה עד יום מותו, בתאריך 18/8/14.
4. נוכח האמור הנני קובעת כדלקמן: