ת"א 1655-09-10 פלונית נ' פלוני

1.התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה בסדר דין מקוצר על סך 1,600,000 ₪ בבית משפט השלום בראשון לציון (ת.א. 1655-09-10). בנוסף הגישה לביצוע בהוצאה לפועל שני צ'קים, כל אחד על סך 600,000 ₪, בחתימתו של הנתבע.

2.הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן בצירוף תצהיר התומך בה וכן הגיש התנגדות לביצוע שטר.

3.במסגרת דיון בהתנגדות לביצוע שטר הוסכם כי תיתנן לנתבע רשות להתגונן (ת.א. 36900-10-10).

4.שתי התובענות אוחדו בהחלטת הנשיאה דאז כבוד השופטת ד' ביניש.

א. טענות התובעת בכתב התביעה.

1.התובעת טוענת כי בינה לבין הנתבע נכרת הסכם לפיו הלוותה לו סך של 1,600,000 ₪, וכי ההלוואה לא נפרעה למרות שחלף המועד לעשות כן.

התובעת טוענת להפרת ההסכם כמו גם למצגי שווא ותרמית.

2.התובעת טוענת כי ביוני 2008 פגשה את הנתבע והתפתח ביניהם קשר אינטימי שנמשך מספר חודשים ללא מגורים משותפים או קיום משק בית משותף. לטענתה, הנתבע זיהה את חולשותיה ומצוקותיה מהליכי גירושים, מהעובדה שהייתה מחוסרת עבודה וכן נסיבות אישיות קשות. הנתבע הציג בפניה מצגים לפיהם הוא מעורב במספר פרויקטים נדל"ניים שעתידים להניב לו ממון רב, וכי המחסום היחידי בינו לבין מימוש אותם פרויקטים והשאת רווחים אדירים הוא מחסור זמני במזומנים הדרושים לו לקידום אותם פרויקטים. הנתבע ניסה לשכנע את התובעת כי מדובר בפרויקטים ללא סיכון וכי כדאי לה לתת לו כספים לצורך מימושם ובכך יהפוך אותה לשותפה בפרויקטים והיא תזכה לרווחים נאים ולעושר רב.

3.התובעת סירבה להצעות אלה אך, בסופו של דבר, הסכימה לתת לנתבע כספים, כהלוואה בלבד, ולא כהשקעה. בהמשך נעתרה התובעת לבקשות נוספות של הנתבע להלוות לו כספים נוספים.

4.בשלב מסוים שכנע הנתבע את התובעת לפתוח עמו חשבון משותף, אליו העבירה התובעת סך של 413,000 ₪, אשר הועבר מהחשבון על ידי הנתבע. התובעת נאלצה לצאת מבעלותה בחשבון כאשר הנתבע הודיע לה כי הוא מתכוון לקחת באותו חשבון הלוואה בסך של כ- 800,000 ₪, שהתובעת תהיה חייבה בה יחד עמו. בשלב זה הבינה התובעת כי הנתבע מוליך אותה שולל, וכי אין בכוונתו למלא את חלקו בהסכם ההלוואה.