ת"א 16512-10-15 סינרג'י אלקטריק בע"מ נ' חברת נמל חיפה בע"מ ואח'

לפניי בקשת התובעת (להלן: "המבקשת") להקטין את סכום התביעה (בסך של 10 מיליון ₪, לאחר תיקונה) ולהעמידו על סך של 7 מיליון ₪. כמו כן מבוקש כי, כתוצאה מכך, תהיה המבקשת פטורה מתשלום שלושה תשלומי אגרה שעוד נותרו לתשלום.

עם הגשת התביעה (שהוגשה על סך של 15,554,280 ₪), הגישה המבקשת בקשה לפטור אותה מתשלום אגרה. המדינה התנגדה למתן פטור וביהמ"ש (כבוד השופטת אטיאס, בכובעה כרשמת), החליט ביום 27.1.16, לפטור אותה מתשלום מחצית האגרה, עד לסך של 10,000,000 ₪ ואפשר לה לשם את מחצית האגרה, ב- 10 תשלומים חודשיים רצופים ושווים. כמו וכן אפשר בית המשפט למבקשת לתקן את סכום התביעה, כפי שאמנם עשתה.

 ביום 14.7.16, הגישו הנתבעות (להלן: "המשיבות") בקשה לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה להוצאותיהן. ביום 30.10.16 התקיימה ישיבת קדם משפט ולאחר שהצדדים לא הגיעו להבנות בנוגע לבקשה להפקדת ערובה, ניתנה על ידי החלטה, בעניין זה, ביום 10.11.16, במסגרתה נעניתי, חלקית, לבקשה והוריתי מבקשת להפקיד ערובה להוצאות המשיבות, בסך של 100,000 ₪.

הבקשה דנן - להפחתת סכום התביעה וכתוצאה מכך - להפחתת סכום האגרה הוגשה ביום 15.12.16. המדינה לא צורפה כצד לבקשה.

המבקשת טוענת, כי עד כה היא שילמה 7 מתוך 10 התשלומים של מחצית האגרה וכי מפאת מצבה הכלכלי הקשה היא מתקשה לגייס את סכום הערובה ולכן מבקשת היא "לחסוך" שלושה תשלומים ממחצית האגרה (סך כולל של 18,750 ₪).

המשיבות מתנגדות לבקשה וטוענות, כי הקטנת סכום התביעה אינו גורר אחריו הקטנת סכום האגרה, תוך שהן מפנות לתקנה 7 לתקנות בתי המשפט אגרות תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") וכן לפסק הדין שניתן בעניין רע"א 2623/02 סיס עיצוב ריהוט ציבורי בע"מ נ' בזק (262.12.2002) (להלן: "עניין סיס") בו נקבע, כי הקטנת סכות התביעה איננה מביאה להקטנת סכום האגרה, וכך נאמר: "... רשימת המקרים שבהם זכאי בעל-דין להשבת אגרה היא רשימה סגורה, כאשר התפיסה הבסיסית של התקנות היא כי האגרה משתלמת ביום הגשת התובענה בעד שירות שיינתן בעתיד. לדעתנו, אין בתיקון הסכום על-ידי הפחתתו ולא כלום עם עניין הפחתת האגרות, ואין הוא משפיע עליו. לדעתנו, המתכונת הבסיסית של תכנית האגרות היא כי החיוב בתשלום האגרה חל ביום הגשת התובענה. כך למשל אם נתבע בתובענה סכום כסף גדול, ונפסק רק סכום קטן, לא יהיה התובע זכאי להקטנת האגרה; כך למשל אם יחזור בו התובע מהתובענה, הוא לא יזכה בהשבת האגרה אלא במקרים שהתקנות מזכות אותו בהחזרת האגרה. ומה ההבדל בין מקרים אלה למקרים שבהם בחר התובע להקטין את סכום התביעה?" וכן לרע"א 1364/03 עזבון המנוח פנחס ליאור ז"ל נ' מדינת ישראל (10.4.2003).

מבלי להרחיב יתר על המידה אומר, כי הדין עם המשיבות.

אציין, תחילה (כפי שציינה המבקשת עצמה בתשובתה לתגובת המשיבות), כי היה על המבקשת לצרף את המדינה לבקשה (כפי שהתובעת עצמה טוענת בפסקה השלישית של סעיף 1 לתשובתה..). עם זאת, לא הוריתי לה לעשות כן, נוכח כך שהמדינה כבר הביעה התנגדות לפטור מתשלום האגרה, כך שצפוי שהייתה מתנגדת גם לבקשה דנן. מעבר לכך - וזה העיקר - הבקשה מנוגדת לדין. הקטנת סכום התביעה איננה גוררת אחריה הקטנת סכום האגרה, שאם לא נאמר כך, נחתור תחת חלק מהטעמים לחיוב באגרה בגין הגשת תביעה.

נסיונה של המבקשת (בתשובתה לתגובת המשיבות) להציג מקרה זה כשונה ממקרים אחרים הוא ניסיון עקר.