ת"א 16427-02-13 אלמוג ואח' נ' רוברמן ואח'

התביעה-כללי

1. לפני תביעה ותביעה שכנגד בהן עותר כל צד לחייב את משנהו בפיצוי כספי בגין הפרת זכרון דברים להשכרת דירה.

    

2. התובעים/נתבעים שכנגד ("להלן אלמוג" או "התובעים"), בני זוג, בעלי בית ברח' השמש 45 בקיסריה, (להלן: "הדירה"), השכירו את הדירה בהסכם שכירות למשפחת סגל עד 15/8/13. משפחת סגל פנתה לתובעים וביקשה לסיים את השכירות לפני תום מועד השכירות המוסכם. התובעים הסכימו לבקשה, בכפוף למציאת שוכרים חלופיים שיכנסו בנעליהם של סגל, ולכך שסגל יישאו בדמי התווך. משפחת סגל פנתה למשרדי תיווך שונים ובאמצעות המתווך מר דוד קמינר (להלן: "המתווך"), מצאה את השוכרים החלופיים- הלוא הם הנתבעים/תובעים שכנגד. להלן: "רוברמן" או "הנתבעים").

    

3. לאחר חתימה על זכרון דברים והחלפת טיוטות הודיעו הנתבעים לתובעים שאין בדעתם לשכור את הדירה ובכך נגרם נזק כספי לתובעים שכבר שחררו את סגל מההתקשרות, הוציאו הוצאות, והפסידו שכר דירה עתידי.

    

    

4. התובעים טוענים שהסיבה האמיתית לפיצוץ ההסכם ע"י הנתבעים הייתה שנקרתה להם הזדמנות לשכור וילה אחרת בקיסריה במחיר נמוך יותר ולכן בתואנות שאין בהן ממש, הכשילו את החתימה על הסכם שכירות בשל טעמים של כדאיות העסקה ועליהם לשאת בנזקי התובעים כתוצאה מהפרת זכרון הדברים ולחלופין ניהול משא ומתן בחוסר תום לב לקראת כריתת הסכם שכירות.

    

   התביעה הוגשה במקור ע"ס 241,800 ₪, ימים ספורים אחרי ניתוק הקשר בין הצדדים, ברם תוקנה לסך 50,445 ₪ לשיפוי הוצאות, לאחר שהוברר כי בינתיים הדירה הושכרה לצדדים שלישיים במרץ 2013 או בסמוך לכך, ואין מקום לעתירה לאכיפה ולקבלת שכ"ד עתידי.