ת"א 16420-09-16

1. התובעים, תושבי שטחים מהכפר יאמון-ג'נין, הגישו תביעה על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש), ולטענתם ביום 13.3.15, נכנס המנוח לארץ עם קבוצת מטיילים כשבידיו היתר כניסה, והגיע אל חוף צ'ארלס קלור בת"א. המנוח נכנס למים עד גובה המותניים, ולפתע נעלם ונמצא כשהוא ללא רוח חיים. לטענת יורשי המנוח, האחריות לאירוע מוטלת על העירייה ועל מדינת ישראל, ועליהן לפצות את היורשים בגין כל הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהאירוע.

2. הנתבעות הכחישו את חבותן לאירוע, וטענו כי המנוח נכנס לשחות במקום אסור לרחצה, מרוחק מהחוף הנטען, שלא בעונת הרחצה, בשעה שבמקום מוצבים שלטים רבים, הן בשפה העברית והן בשפה הערבית, האוסרים על הכניסה למים. הנתבעות ציינו, כי בתמונות מיום האירוע, אותן צירפו התובעים לתביעתם, מופיעים השלטים האוסרים על הרחצה וכן השלטים המסבירים על שעות פעילות שירותי ההצלה.

3. לאחר הגשת כתבי הטענות, ביקשה נתבעת 2- המבקשת, לחייב את התובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, כשלטענתה מדובר בתובעים שהינם תושבי חוץ, אשר קיים חשש ממשי כי לא ניתן יהיה לגבות מהם את ההוצאות שיפסקו כנגדם בתום ההליך. המבקשת הוסיפה, כי סיכויי התביעה להתקבל הינם קלושים, וכי התובעים לא נתנו מענה לשאלת יכולתם להבטיח את ההוצאות בתום ההליך.

4. התובעים השיבו, כי המבקשת לא הרימה את נטל ההוכחה בדבר אי יכולתה להיפרע מן התובעים, וכי יש להתחשב בזכותם לפנות לערכאות, גם אם הם חסרי אמצעים. התובעים הוסיפו, כי אופי התביעה ונסיבות המקרה, גוברים על הקושי שבו עלולה המדינה להיתקל אם התביעה תידחה.

לחילופין ביקשו התובעים, להמיר את הפקדת הערובה בחתימה על התחייבות של תושב ישראלי, בתנאים שיקבע בית המשפט.

5. תקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין, מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע, כשלצורך כך נדרש בית המשפט לאזן בין זכותו של הנתבע שלא לצאת בחיסרון כיס, אם תידחה התובענה וייפסקו הוצאות לטובתו, ובין הפגיעה האפשרית בזכות הגישה של התובע לערכאות, אם לא יוכל לשאת בתשלום הערובה.

עפ"י הפסיקה, בית המשפט עשוי לעשות שימוש בתקנה זו, כאשר התובע הינו תושב חוץ שאין לו כל רכוש בישראל, שגביית ההוצאות ממנו – אם אמנם ייפסקו כנגדו - תהא קשה או בלתי אפשרית.  על התובע הנטל להראות כי על אף היותו תושב חוץ, יש לו בארץ נכסים או רכוש מהם אפשר יהיה להיפרע, אם יפסקו הוצאות לזכות הנתבע.

(ראה: רע"א 6066/00 חאלד אעדילי נ' חב' סלקום ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 17.04.2001);

רע"א 6787/99 חאתם עאשור נ' מדינת ישראל, תק-על 99 (3), 825); בש"א (מחוזי נצרת) 2057/07 מדינת ישראל משרד הבטחון נ' ע.מ. תאאר ג'בר אלריחאן ז"ל (פורסם בנבו, 13.06.2007); רע"א 5693/07 קמחאוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.7.07); וגם בספרו של י' זוסמן סדרי הדין האזרחי 900 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995).