- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 16420-09-16
|
ת"א בית המשפט המחוזי חיפה |
16420-09-16
15.2.2017 |
|
בפני השופטת: גלית ציגלר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשת: מדינת ישראל- משרד הפנים |
משיבים: עזבון ותלויי המנוח מראד מחמוד אבו חסאן1. לינא אבו חסן2. עמראן מחמד אבו חסן3. מחמוד מראד אבו חסן4. לילא מראד אבן חסן5. רגד מראד אבו חסן |
| החלטה | |
|
1. התובעים, תושבי שטחים מהכפר יאמון-ג'נין, הגישו תביעה על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש), ולטענתם ביום 13.3.15, נכנס המנוח לארץ עם קבוצת מטיילים כשבידיו היתר כניסה, והגיע אל חוף צ'ארלס קלור בת"א. המנוח נכנס למים עד גובה המותניים, ולפתע נעלם ונמצא כשהוא ללא רוח חיים. לטענת יורשי המנוח, האחריות לאירוע מוטלת על העירייה ועל מדינת ישראל, ועליהן לפצות את היורשים בגין כל הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהאירוע.
2. הנתבעות הכחישו את חבותן לאירוע, וטענו כי המנוח נכנס לשחות במקום אסור לרחצה, מרוחק מהחוף הנטען, שלא בעונת הרחצה, בשעה שבמקום מוצבים שלטים רבים, הן בשפה העברית והן בשפה הערבית, האוסרים על הכניסה למים. הנתבעות ציינו, כי בתמונות מיום האירוע, אותן צירפו התובעים לתביעתם, מופיעים השלטים האוסרים על הרחצה וכן השלטים המסבירים על שעות פעילות שירותי ההצלה.
3. לאחר הגשת כתבי הטענות, ביקשה נתבעת 2- המבקשת, לחייב את התובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, כשלטענתה מדובר בתובעים שהינם תושבי חוץ, אשר קיים חשש ממשי כי לא ניתן יהיה לגבות מהם את ההוצאות שיפסקו כנגדם בתום ההליך. המבקשת הוסיפה, כי סיכויי התביעה להתקבל הינם קלושים, וכי התובעים לא נתנו מענה לשאלת יכולתם להבטיח את ההוצאות בתום ההליך.
4. התובעים השיבו, כי המבקשת לא הרימה את נטל ההוכחה בדבר אי יכולתה להיפרע מן התובעים, וכי יש להתחשב בזכותם לפנות לערכאות, גם אם הם חסרי אמצעים. התובעים הוסיפו, כי אופי התביעה ונסיבות המקרה, גוברים על הקושי שבו עלולה המדינה להיתקל אם התביעה תידחה.
לחילופין ביקשו התובעים, להמיר את הפקדת הערובה בחתימה על התחייבות של תושב ישראלי, בתנאים שיקבע בית המשפט.
5. תקנה 519 (א) לתקנות סדר הדין, מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע, כשלצורך כך נדרש בית המשפט לאזן בין זכותו של הנתבע שלא לצאת בחיסרון כיס, אם תידחה התובענה וייפסקו הוצאות לטובתו, ובין הפגיעה האפשרית בזכות הגישה של התובע לערכאות, אם לא יוכל לשאת בתשלום הערובה.
עפ"י הפסיקה, בית המשפט עשוי לעשות שימוש בתקנה זו, כאשר התובע הינו תושב חוץ שאין לו כל רכוש בישראל, שגביית ההוצאות ממנו – אם אמנם ייפסקו כנגדו - תהא קשה או בלתי אפשרית. על התובע הנטל להראות כי על אף היותו תושב חוץ, יש לו בארץ נכסים או רכוש מהם אפשר יהיה להיפרע, אם יפסקו הוצאות לזכות הנתבע.
(ראה: רע"א 6066/00 חאלד אעדילי נ' חב' סלקום ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 17.04.2001);
רע"א 6787/99 חאתם עאשור נ' מדינת ישראל, תק-על 99 (3), 825); בש"א (מחוזי נצרת) 2057/07 מדינת ישראל משרד הבטחון נ' ע.מ. תאאר ג'בר אלריחאן ז"ל (פורסם בנבו, 13.06.2007); רע"א 5693/07 קמחאוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.7.07); וגם בספרו של י' זוסמן סדרי הדין האזרחי 900 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
