ת"א 16416-07-14 שלי ואח' נ' סופר ואח'

לפניי בקשת התובעים למחיקת כתב ההגנה שהגישו הנתבעים, זאת, בהתאם לתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי- התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

לטענת התובעים,ע"פ ההחלטה מיום 12.5.15 חויבו הנתבעים להמציא הסכם המכר מכוחו רכשו את דירתם, על נספחיו, וכן את הבקשה למתן היתר בנייה שהוגשה לעמידר בשנת 2001. למרות האמור,לא צירפו הנתבעים לתצהיר גילוי מסמכים מטעמם את התשריט שאמור היה להיות מצורף להסכם המכר וכן ,במקום להמציא את בקשת ההיתר, הסתפקו בהמצאת החלק המתייחס לפרטי המידע לבקשת ההיתר.

הנתבעים התנגדו לבקשה וטענו כי גילו את כל המסמכים המצויים בידם. הנתבעים הפנו לבקשה שהגישו למתן צו המופנה לחברת עמידר להמצאת כל החומר הנוגע לנכס הנדון, שכן גם להם אין כל החומר הנוגע לדירה. הנתבעים אף הפנו לבקשת ב"כ התובעים מיום 7.6.15 על פיה ביקשו התובעים צו המופנה למס' מוסדות לקבלת מידע שנוגע לנכס, ובקשתם נעתרה.

הכרעה:

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים,שוכנעתי כי דין הבקשה למחיקת כתב ההגנה להידחות.

סעד של מחיקת כתב טענות בהתאם להוראות תקנה 122 לתקנות הוא סעד חריף שבית המשפט נזהר מלנקוט בו. בית המשפט ייעתר לסעד הדרסטי של מחיקה, רק אם השתכנע שבפניו בעל דין הנמנע מקיום ההליכים בשל זלזול מופגן בבית המשפט ובנסיבות בהן לא ראוי שיעבור לסדר היום.

ראו לעניין זה דברי כב' השופט מצא בע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר יבוא, יצור וייצוא עצים בע"מ ואהרון וקסלמן, פ"ד נו (4) 817 בעמ' 823:

"מחיקת כתב טענות של בעל דין עקב מחדלו לציית במועד לצו בית המשפט היא סנקציה חריפה. ככלל, נזהר בית המשפט מלנקוט אותה; אם תוקן המעוות ולו גם באיחור, או נתבקשה ארכה לקיום הצו, יסתפק בית המשפט לרוב בחיוב המפר בהוצאות (ראו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [6], בעמ' 436 – 435). אך אם נוכח בית המשפט כי המפר נמנע מקיום הצו בזדון או עקב זלזולו בצו בית המשפט, עשוי בית המשפט למחוק את כתב טענותיו, ובית המשפט שלערעור לא יראה מקום להתערב בכך."