ת"א 1639-04-12 כל לי שיווק השכרה ותיקונים בע"מ נ' כפיר בטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ

בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

רקע

1. עסקינן בתביעה כספית ע"ס של 130,000 ₪ שעניינה נזקים שנגרמו לתובעת בעקבות פריצה שאירעה בבית עסקה, בלילות שבין 15.6.2001 ו- 17.6.2001 (להלן: "האירוע").

2. התובעת היא חברה המנהלת עסק לשיווק כלי עבודה וחלקי חילוף, טענה בתביעתה לאחריות הנתבעת, העוסקת במתן שירותי אבטחה והפעלת מוקד התראה, לפיצוייה מכוח פקודת הנזיקין.

   מדובר למעשה בתביעה שלישית המוגשת נגד הנתבעת באותה עילה, זאת לאחר ששתי תביעות קודמות שהגישה התובעת נגדה נמחקו בשל מחדלים בניהול ההליך.

3. התביעה הראשונה הוגשה ביום 12.11.2001 בבימ"ש השלום בחיפה, נגד הנתבעת ונגד חברת הביטוח מנורה, שביטחה את התובעת בזמנים הרלוונטיים לאירוע. בפסק דינו מיום 28.5.2003 הורה ביהמ"ש (כב' השופט וגנר), על מחיקת התביעה בשל חוסר מעש של התובעת, שלא דאגה להגשת תצהירים מטעמה (להלן: "פסה"ד הראשון").

   ביום 26.4.2004, כ- 11 חודשים לאחר מחיקת התביעה, הגישה התובעת באמצעות בא כוחה "הודעה לביהמ"ש" בה נטען כי באי כוח התובעת והנתבעת 2 (מנורה) הגיעו להסכם פשרה אשר ביהמ"ש מתבקש ליתן לו תוקף של פס"ד. ביהמ"ש נתבקש לבטל, בהסכמת התובעת והנתבעת 2, את פסה"ד שניתן "על מנת שיתאפשר לתת תוקף של פסק דין להסכם הפשרה שהגיעו אליו התובעת והנתבעת מס' 2 (מנורה, חברה לביטוח בע"מ)". להודעה זו צורף הסכם פשרה בין התובעת לנתבעת 2, החתום ע"י באי כוחן.

   ביהמ"ש נעתר לבקשה והורה בפסק דין מיום 26.4.2004 על ביטול פסק הדין מיום 28.5.2003 ועל מתן תוקף של פס"ד להסכם הפשרה שהוגש (להלן: "פסה"ד השני").

4. התביעה השנייה הוגשה ביום 21.6.2007 נגד הנתבעת בלבד. כשנתיים לאחר מכן ובפסק דינו מיום 6.8.2009 הורה ביהמ"ש (כב' השופט פרידמן) על מחיקת התביעה מחוסר מעש, גם הפעם עקב אי הגשת תצהירים מטעם התובעת.

5. התביעה השלישית היא התביעה כאן, הוגשה ביום 1.4.2012, שנתיים ותשעה חודשים בערך לאחר מחיקת התביעה השנייה.

   המחלוקת וטענות הצדדים לעניין ההתיישנות

6. כידוע, כשמדובר בתביעה שאינה במקרקעין, עומדת תקופת ההתיישנות לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958, על 7 שנים מיום היווצרות עילת התביעה.