ת"א 16371-07-15 לרנר ואח' נ' אבו סעיד ואח'

לפני בקשת הנתבע למתן צו המורה לתובע להשיב על שאלון שנשלח אליו ביום 12.4.16 בהתאם לתקנה 110 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לטענתו, הוא קיבל עותק מהסכם מכירת רכב אחר של התובע וממנו הנו מבקש ללמוד ולהקיש באשר להתנהלות התובע בעת מכירת רכביו. לגרסת הנתבע, התברר מנוסח ההסכם שנערך לצורך מכירת רכב אחר של התובע שמחירו היה נמוך ב-39% ממחיר המחירון של הרכב. הנתבע פנה לתובע וביקש תשובותיו, אולם האחרון בחר שלא להשיב. הנתבע עותר לחיוב התובע במענה היות ומתן התשובות תפשט את המשפט, תקצר את החקירות ותקל על ניהול המשפט.

התובע עותר לדחיית הבקשה, בטענה שהתשובות בידיעת הנתבע ולחילופין, אין התובע יכול להשיב עליהן כיוון שמדובר בשאלות שבמומחיות. לטענתו, מדובר בעוד ניסיון של הנתבע להציג את התובע ככישלון, כפי שדבר נעשה בכתב ההגנה ולאחר מכן נמחק ממנו לפי הוראת בית המשפט. לטענתו, בידי הנתבע יש תשובות לשאלות 1,2,4,5,7 ואין מקום לשאול אותן ולהטריח את בית המשפט.

לגבי שאלה 3 טוען התובע כי איננו זוכר נתון זה בחלוף 6 שנים ובכל מקרה מדובר בנתון חסר חשיבות לחלוטין, כיוון שמדובר ברכב שנמכר כתוצאה ממצוקה כלכלית.

לגבי שאלה 6 טוען התובע כי איננו יכול להשיב מידיעה אישית.

לגבי שאלה 8 נטען כי התובע איננו יכול להשיב עליה כיוון ומדובר בשאלה שבמומחיות.

עוד נטען ע"י התובע, כי אין כל דמיון בנסיבות מכירת שני כלי הרכב וגם כיוון והרכב האחר הנו רכב אמריקאי שהביקוש אליו בארץ נמוך. עוד נטען כי מדובר בניסיון לקשור באופן מלאכותי בין הפיקדון (העטים) שניתן בגין הלוואה כספית לבין השימוש ברכב שעשה המשיב. התובע לא מוצא קשר בין ניסיון זה שלו לבין מכירת רכב אחר שביצע .

לטענת התובע, כל התשובות מצויות במסמכים שהוגשו לבית המשפט ולכן מדובר בהליך סרק שנועד להביך את התובע לעניין לא רלוונטי ולהרחיב שלא לצורך את סלע המחלוקת, שכן ההפרש במחירים ששילם הנתבע ביחס למחיר המחירון הנו זניח ואיננו מצדיק דיון בעסקת מכר שנעשתה עם צד ג' , תוך פגיעה בפרטיותו. לטענתו, כיוון שהנתבע לא העלה כל טענה בכתב טענותיו לגבי רלוונטיות הפחתת המחיר שבו נמכרה מכונית היגואר בשעתו ולא הסתמך עליה בהגנתו במסגרת התביעה להחזר שווי אוסף העטים שנמסר לו.

הנתבע בתשובתו טוען כי החשיבות במתן מענה לשאלות נובע מכך שיש במידע לגבי מכירת הרכב הנוסף שהיה לתובע כדי להעיד על כך שההסדר שנעשה בינו לבין התובע נמוך ממחיר המחירון בדומה לעסקה שנעשתה בקשר לרכב נשוא תיק זה.

דיון:

מעיון בשאלון עליו התבקש התובע להשיב עולה כי מדובר בשאלות בנוגע למכירת רכב קרייזלר דגם c-300 לצד שלישי . בין היתר נשאל התובע האם מדובר ברכב שהיה בבעלותו, שנת יצורו, האם מדובר ברכב יד ראשונה, הקילומטרז' שלו, למי נמכר ומחיר המכירה.

סעיף 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובע:

בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או גילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות ורשאי הוא לסרב לבקשת רשות למסור שאלון או לגלות מסמכים, אם הבקשה לא הוגשה תוך חמישה עשר ימים לאחר תום המועד לתשובת בעל דין לפי תקנת משנה (א)..."

מענה על שאלונים המופנים לצדדים מהווה כלי עזר, לשמירה על עקרון השוויון שבין הצדדים המתדיינים אליו מכוון הליך גילוי המסמכים. המענה על השאלון נועד להשיג עוד מטרות דיוניות, כגון חסכון בזמן דיוני באולם בית המשפט, והעברת נושאים לגביהם ניתן לאסוף מידע, אל הצדדים לשם הכנת תצהירים מטעמם, וכן לשם חידוד השאלות שבמחלוקת והשגת הודיות. (ראה לעניין זה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (תל-אביב, מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003), עמ' 152 וכן דברי הנשיא אגרנט בע"א 41/49 כיאט נ' כיאט , פ"ד ג 113, בעמ' 120.)

מעיון בשאלות המפורטות בשאלון עולה, כי אינן רלוונטיות למחלוקת שבפני שכן עניינה של המחלוקת בתיק שבכותרת הנה החזר אוסף עטים שניתן כערבון להחזר הלוואה שנתן הנתבע לתובע, לאחר פירעון החוב.

הניסיון לקשור בין מחלוקת זו למחיר מכירת רכב אחר של התובע אינו ברור, שכן מדובר בעסקה שאינה קשורה כלל למחלוקת או לקשר שבין הנתבע לתובע שכן מדובר בעסקה שנערכה עם צד ג' זר לסכסוך שבפני. כן, לא ברורה טענת הנתבע לפיה מידע לגבי עסקת המכר של מכונית הקרייזלר תשפוך אור על מה שמגדיר הנתבע "התנהלות התובע" והקשר שלה לענייננו. לפיכך, בשים לב לאמור וכן בשים לב לפגיעה אפשרית בזכותו של צד ג' לפרטיות, הבקשה נדחית.