ת"א 16356-04-13 סלמאן(המנוח) ואח' נ' עבדאללה

1. לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן נגד המבקש בהעדר הגנה ביום 27.10.14. בפסק הדין חויב המבקש לסלק את ידו משטח של כ-20 מ"ר שבו מחזיקים המשיבים. כן חויב המבקש לשלם למשיבים סך של 50,000 ₪, ובנוסף - הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

2. פסק הדין ניתן על יסוד המצאה בדרך של הדבקה על דלתו של המבקש, לאחר שמשלוח כתב התביעה בדואר רשום לא צלח ("לא נדרש"). לטענת המבקש – לא קיבל את כתב התביעה כלל. לטענתו נודע לו על פסק הדין כאשר שוטרי משטרת מעונה הציגו אותו בפניו, ודרשו ממנו לפנות את השטח.

לטענת המבקש, הוא מחזיק בשטח המריבה מאז 1980, על פי הסכם חליפין. ב-1992 יצק על השטח בטון, ללא התנגדות של מאן דהוא.

3. המשיבים מתנגדים לביטול פסק הדין. לטענתם, כתב התביעה הומצא כדין. הסכם החליפין שצורף אינו רלבנטי, שכן הוא מעיד על רכישת זכויות בחלקת המבקש עד הכביש, שעה ששטח המריבה נמצא מעבר לכביש.

4. כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).

אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).