ת"א 163375-09 פ' נ' רעות שירות נשים סוציאלי ואח'

התובע, יליד 1965, הגיש תביעה זו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, לטענתו, על פי כתב התביעה ביום 25/4/08, בעת עבודתו ככח עזר במוסד הרפואי של הנתבעת-1 בתקופה הרלוונטית. התובע טוען, כי בעת שהרים חולה כבד משקל, כ- 190 ק"ג, נפגע גבו (להלן: "התאונה"). הנתבעת 2 – היא מבטחת הנתבעת 1.

הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), שאכן העסיקה את התובע, דוחה את טענותיו וטוענת שהאירוע לא היה ולא נברא ומכל מקום לא הוכחה רשלנותה.

לתמיכה בתביעתו הגיש התובע חוו"ד רפואית של ד"ר אופנהיים, לפיה נכותו הצמיתה כתוצאה מהפגיעה בגב תחתון באירוע התאונה היא בשיעור של 20%. הנתבעת הגישה חוו"ד רפואית של ד"ר ז'לטני לפיה נכותו הצמיתה של התובע עומדת על 15% לצמיתות ואולם מנכות זו הוא מייחס 10% לתאונה ו- 5% לעברו של הנפגע.

ד"ר לוינקוף, שמונה כמומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו הראשונית, כי נכותו של התובע עומדת על 10%, ואולם לאחר שהתובע עבר ניתוח בתאריך 23/2/12, העמיד את נכותו על 12.5% ובתשובות לשאלות הבהרה, הבהיר, כי הנכות אמורה להיות בשיעור של 13%, כאשר בארבעה מישורי טווח תנועה קיימת הגבלה קלה.

טענות הצדדים

בתביעתו טוען התובע, כי במועד הארוע נדרש להרים חולה כבד, במשקל של כ- 190 ק"ג, מכיסא גלגלים למיטה הוא עשה כן בעזרת עובד נוסף, והרגיש כאבים בגב. התובע טוען, כי גרסתו זו נתמכת בעדות העובד הנוסף שסייע לו מר עבד קאדן.

התובע מוסיף, כי לא סופק לו מנוף זמין על מנת שיעשה בו שימוש להרמת חולים, לא ניתנו הוראות בטיחות או הוראות כיצד להרים חולים ללא מנוף באמצעות הידיים, לא נשמעה כל אזהרה באשר לסכנה הקיימת להתרחשות תאונה, ובכך התרשלו הנתבעות וגרמו לו לנזק בגבו.

הנתבעות טוענות, כי גרסתו של התובע בנוגע לעצם קרות התאונה, אינה מהימנה ובעניין זה הן מפנות לדברים שאמר התובע לרופאיו, בסמוך לאחר האירוע, לעברו הרפואי של התובע, ממנו ניתן ללמוד על כאבים דומים שסבל בגבו, לשיהוי בהעלאת הטענה גם בפני המעביד ולמהלך ותוצאות ההליך שהתנהל בבית הדין לעבודה שם טען התובע, כי מדובר בתאונת עבודה, בסופו נדחתה תביעת התובע בקביעה, כי תביעתו לא הוכחה. מוסיפות הנתבעות, כי פסק הדין בבית הדין בעבודה מהווה השתק פלוגתא החוסם את התובע מלטעון כעת לעובדות אחרות. בעניין הרשלנות, טוענות הנתבעות, כי הנהיגו שיטת עבודה בטוחה, התובע כמו כל העובדים הנוספים בתפקידו קיבלו חגורת גב וכן היה ביכולתו לעשות שימוש במנוף שהיה במחלקה.

המחלוקת בין הצדדים נסובה איפוא על מהימנות גרסת התובע, קיומה של רשלנות מצד הנתבעת ועל גובה נזקי התובע.

לנוכח מחלוקות אלה יש להכריע תחילה בשאלה האם עמד התובע בנטל ההוכחה, המוטל עליו להוכיח את נסיבות התרחשות התאונה והאם עמד בנטל להוכיח, כי הנתבעת-1 עוולה כלפיו עוולה נזיקית.

נסיבות התרחשות התאונה הנטענת