ת"א 16307-01-12 ש' נ' כ' ואח'

בקשת המשיבה לביטול עיקול שהוטל ביום 16.3.15 על זכויותיה בדירה הידועה כגוש 2791 חלקה 34, על רכב מאזדה ש.י. 2006 וכספים/זכויות ב"מבטחים".

רקע

1.עסקינן בתביעה כספית לחיוב המשיבה ועורך הדין אשר ייצג אותה בעריכת ההסכם בינה לבין המבקש, בתשלום סך של 2,388,245 ₪ למבקש.

על פי כתב התביעה, נערך הסכם בין המבקש למשיבה ולפיו ישתתף המבקש במימון רכישת דירה, אשר תירשם בשלב ראשון על שם המשיבה בלבד ולאחר השלמת הליך הרכישה יהא זכאי לרישום 75% מהזכויות בדירה על שמו. עוד נטען בכתב התביעה, כי המבקש שילם 80,000 ₪ בגין רכישת רכב למשיבה, לאחר שהתחייבה להוסיף שמו כבעלים.

לטענת המבקש, הפרה המשיבה את ההסכם ביניהם ולאחר ששילם סכומים העולים על מיליון ₪ ותשלומים נוספים בגין משכנתא, סירבה המשיבה לפעול על פי ההסכם ולרשום 75% מהזכויות בדירה על שמו.

2.ביום 9.1.12 בסמוך להגשת התביעה, עתר המבקש בבקשה להטלת עיקולים. בקשתו נדחתה על ידי כב' הרשם יניב בוקר (כתוארו אז) בשתי החלטות.

בהחלטה מיום 15.1.12 נקבע כי -

"לא ברור מהן הראיות המהימנות לכאורה התומכות בנטען בסע' 47-48 לכתב התביעה, כלומר – כי המבקש שילם עבור הדירה למעלה ממיליון ₪ (היכן העברת הכספים? היכן המשיכות? באיזה אופן בוצעו התשלומים? מדוע אין כל אסמכתאות על תשלומים בסכומים כה גבוהים?). בשלב זה איני נעתר לבקשה".

בהחלטה מיום 17.1.12 נקבע כי:

"הביטויים "אין ספק" או "אין כל אפשרות אחרת" בסע' 31-32 לבקשה אינם בבחינת תחליף לראיות מהימנות לכאורה. כאמור בהחלטתי מיום 15.12.12 לא מצאתי ראיות מהימנות לכאורה להעברות כספים בסך של למעלה ממיליון ₪!!!, כטענת המבקש, מידיו לידי המשיבה ועל המבקש להציג בעניין זה ראיות של ממש ולא השערות ומסקנות. לפיכך הבקשה נדחית. למעלה מן הצורך אציין כי בקשה חדשה זו כלל לא גובתה בתצהיר".

לאחר מתן ההחלטות הנזכרות לעיל, סיום שמיעת ההוכחות והגשת סיכומי המבקש, עתר המבקש ביום 12.3.15 בבקשה נוספת להטלת עיקולים.

בקשת המבקש להטלת עיקולים נתקבלה במעמד צד אחד ביום 16.3.15 .