ת"א 163007-09 אי.די.טי. גלובל ישראל בע"מ נ' מדגם יעוץ ומחקר בע"מ

ביום 8.5.2012 נדחתה תובענה כספית שהגישה אי.די.טי גלובל ישראל בע"מ (להלן –התובעתאואי.די.טי) נגד מדגם יעוץ ומחקר בע"מ (להלן – הנתבעתאומדגם).

התובעת ערערה על פסק הדין. בית המשפט המחוזי פסק, שלא היה מקום לקביעה לפיה, התובעת כשלה בהוכחת תביעתה וכי יש לצאת מהנחה, שהתובעת זכאית לסכום של כ- 491,000 ₪ (עמ' 11 לפסק הדין, להלן -החלטת בית המשפט המחוזי). בנסיבות האמורות הוחזר הדיון למותב זה לשם בחינת הסוגיות הבאות:

1.       המחלוקת שבין הצדדים בכל הקשור ל"תמורה" אשר מגיעה לתובעת בגין עבודתה.

2.       ההשלכות, אם בכלל, לטענות הנתבעת בדבר הטעייה וכדומה, מול טענות התובעת.

3.       טענות הקיזוז והנזקים הנטענים לרבות הכימות הכספי שלהן.

דיון

המחלוקת שבין הצדדים בכל הקשור "לתמורה" אשר מגיעה לתובעת בגין עבודתה

התובעת עתרה לסך של 563,452 ₪ בגין העמדת עמדות טלפון וכוח אדם לשירות הנתבעת. הנתבעת הציגה חשבון נגדי הנופל בסכום לא משמעותי מהסכום הנתבע, סך של 491,130 ₪. לפיכך, המחלוקת הכספית ביחס "לתמורה" היא בסך של כ- 72,300 ₪.

פער הסכומים נובע מהתייחסות שונה של כל אחד מהצדדים להסכמות שהושגו ביניהם בתחילת ההתקשרות. בעוד שהתובעת מציינת, כי הוסכם על תשלום של 45 ₪ ל"שעת עמדה" (ס' 4 לסיכומי התובעת) ללא קשר לעמידה ביעדים ("על בסיס חיוב שעות ללא קשר לתפוקה...", כעולה מסעיף 22 לתצהיר אלי ניניו, מנכ"ל התובעת, להלן -אלי). הנתבעת מציינת מנגד, כי הסכום היה נמוך מ- 45 ₪ לשעה וכן שיש להתחשב בתפוקת העבודה והעדר עמידה ביעדים כנגזרת לתשלום.

דא עקא, שבעניין זה אין הסכם חתום. העדר הסכם חתום נובע מסיבות אלו ואחרות, אף הן שנויות במחלוקת, שאין זה המקום לפרטן. עם זאת, התובעת הפנתה ל"הסכם עקרונות" (נספח ה' לתצהיר אלי). הנתבעת מתייחסת להסכם העקרונות ואינה שוללת דבר קיומו. ראו לעניין זה דבריו של עמנואל גבע (להלן –מנו) בחקירתו הנגדית:"מבחינתי זה לא מהותי חתום לא חתום. אני יודע שהוא קיים. אני יודע, זאת אומרת אני יודע שהיו דיבורים על ההסכם ואני לא, לא בא להגיד שלא, לא היתה הסכמה בינינו... "(עמ' 137 לפרוטוקול). הסכם העקרונות (ס' 3.א.) מתייחס לתמורה. מסיכומי התובעת עולה, שלא עמדה במלוא היעדים אלא רק ב- 87% מהם (ס' 5 לסיכומי התשובה). הדעת נותנת, שהיה על התובעת לתת שירות משביע רצון ובתוך כך לעמוד ביעדים, זאת אף אם הסכם העקרונות, הבלתי חתום, אינו כולל יעדים מדויקים. עניין זה עולה בקנה אחד עם עדות מנהל הפיילוט מטעם התובעת, יהודה כהן (להלן –יהודה) שהעיד, כי חלק מתפקידו כמנהל היה לפתור את אי העמידה ביעדים (עמ' 17 לפרוטוקול). אם כי ציין, שחרף העובדה שידע מהם היעדים המצופים "...יכול להיות שבחוזה הם לא חתמו ביניהם על יעדים"(עמ' 16 לפרוטוקול). נושא היעדים והצורך לעמוד בהם מתיישב אף עם עדות שמרית וינגרטן (להלן-שמרית), ששימשה מנהלת הפיילוט מטעם הנתבעת. בתצהירה, שמרית הצביעה על כשלים רבים בשירות התובעת לרבות עיסוק עובדיה בפעולות מסיחות דעת, אי עמידה בהבטחות כגון הקצאת חדר נפרד לטובת הפיילוט, קושי בהכשרת עובדים מטעם התובעת, חלופת אחראים והעדר שיתוף פעולה מחלקם (ראו סעיפים 12-17 לתצהיר שמרית). בעדותה הדגישה את חשיבות העמידה ביעדים והבהירה ש"... זה חלק מהדרך שבה אנחנו עובדים בה. עמידה ביעדים, כמה סוקרים..."(עמ' 124 לפרוטוקול). בפועל, על פי עדותה, מידי יום שיקפה ליהודה מהו ההספק היומי, קירבה או ריחוק מהיעד. לטענתה, זו היתה מהות עבודתה. עם זאת אף היא הדגישה, כי "ברמת החוזים וההסכמים אני לא קשורה..."(עמ' 126 לפרוטוקול).

מנו ציין בחקירתו הנגדית, שהתובעת חדלה מלעמוד ביעדים ובתפוקות שנדרשה להם (עמ' 145 לפרוטוקול). עוד הבהיר, שנושא היעדים לא מצא את מקומו בהסכם העקרונות, משום שדובר בהסכם שנחתם "בקוויקי, ממש במהירות, כדי לקצר את ההליכים על פי בקשתו של אלי, אנחנו לא נכנסו לפרטים, זה היה עניין פורמאלי, לחתום ולהחליט על המחיר"(עמ' 145 לפרוטוקול). אלי עצמו הדגיש בתצהירו, ש"לא היה שום בסיס לחישובי הנתבעת שהתבססו על חיובי שעות בהתאם לתפוקות יעד" (ס' 19 לתצהירו והשוו עדותו בעמ' 65, 66 לפרוטוקול). אך בחקירתו הנגדית הסכים, שנושא עמידה ביעדים הוא מרכזי ביותר ובד בבד לא הכחיש, שהורה לזכות את הנתבעת בגין החודשים דצמבר 2007 וינואר 2008, בין היתר, בשל חישוב הנוגע ליעדים. אם כי סייג זאת בכך, שלא יינתנו זיכויים נוספים ושהדבר נעשה כמחווה של רצון טוב ומחשבה על שיתוף פעולה ארוך טווח.

העדויות והתנהלות התובעת רוקמים תמונה ולפיה, נכון להתייחס ל"תמורה" בסך של 491,130 ₪, כסכום אותו חבה הנתבעת לתובעת.

ההשלכות, אם בכלל, לטענות הנתבעת בדבר הטעייה וכדומה, מול טענות התובעת

התובעת ציינה, כי טענת ההטעייה צצה אך במסגרת כתבי הטענות ובשל התובענה דנן (ס' 9 לסכומיה). אף אם יש ממש בטענה, קשה היה שלא להתרשם מהתנהלות מעוררת תהיות, בלשון עדינה, של התובעת כלפי הנתבעת. התנהלות זו נתנה את אותותיה בשימוש בשם חברת אי.די.טי גלובל סרוויס בע"מ. לטענת הנתבעת, שימוש בשם זה הטעה לחשוב, כי ההתקשרות נעשית עם חברת ענק בינלאומית שתפתח את עסקיה, בעוד שבפועל התובעת עמדה לקרוס כלכלית. מנו ציין בעדותו, כי בדיעבד הבין שנפל קורבן ל"תרגיל עוקץ" (עמ' 131, 136 לפרוטוקול והשוו סעיפים 39, 40 לתצהירו). עם זאת נדמה, כי אף לאחר שנודע מיהות החברה המתקשרת לאשורה, לא הופסק הקשר עם התובעת. ראו לעניין זה דברי ניר הדומי (להלן – ניר), שהעיד מטעם הנתבעת כלהלן:

ש. תגיד לי ברגע שנודע לך שחברת אי.די.טי בישראל שייכת עכשיו כולה למר אלי ניניו,