ת"א 16237-01-12 שדמות הדרום בע"מ נ' דור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ

לפני בקשה של התובעת להוציא מסמכים שצורפו על ידי הנתבעת בעקבות החלטה שניתנה במעמד הצדדים בדיון ביום 8.1.15 שכן הוגשו שלא בהתאם להחלטה ובקשה נוספת שלה להגיש מסמכים שהוגשו על ידי הנתבעת לרשות לניירות ערך ולבורסה לניירות ערך.

1.ביום 29.9.14, במסגרת דיון הוכחות הגישה התובעת תעודת עובד ציבור (ת/2). בעקבות זאת טען ב"כ הנתבעת: "שקלתי אם להגיש בקשה לחקירת עובד הציבור, ועל מנת שלא להטריח אותו, אבקש מחברי הסכמה שבעניינים ספציפיים שאפרט, אבקש לפרט (צ"ל להגיש – ר.פ.א.) תעודה משלימה של אותו עובד ציבור", קרי: תעודת ציבור משלימה לגבי נתונים ופרסומים נוספים הרלבנטיים למרווח השיווק.

2.ביום 13.10.14 הגישה הנתבעת בקשה להגשת תעודת עובד ציבור משלימה על מנת להגיש עמוד נוסף מתוך אתר האינטרנט של משרד התשתיות הלאומיות (מנהל הדלק) וכן להגיש פרסומים נוספים אודות "מרווח השיווק כפי שמפורסם על ידי מנהל הדלק" ו"פרסומי העדכון של מנהל הדלק ביחס לסל ההוצאות".

3.התובעת הגישה תגובה ביום 21.12.14 בה התנגדה לבקשה וטענה כי המחלוקת בין הצדדים לעניין המונח "מרווח השיווק" כמו גם המונח "מרווח השיווק כפי שמפורסם על ידי מנהל הדלק" נטושה בין הצדדים מתחילת התובענה, והיה על הנתבעת להגיש את כל ראיותיה בעניין בחבילה אחת ולא לעשות מקצה שיפורים לאחר שמיעת הראיות. במיוחד כך כאשר נקבע בהחלטה במסגרת ההליכים המקדמיים כל על כל צד להגיש תצהירי עדות ראשית יחד עם בקשה להזמנת עד שלא מסר תצהיר וכי מי שלא יוגש מטעמו תצהיר או חוות דעת ולא תתבקש הזמנתו יחד עם הגשת תצהירי העדות הראשית, לא תישמע עדותו. בהתאם ביקשה התובעת עם הגשת התצהירים מטעמה לזמן לעדות עד מטעם משרד האנרגיה, ככל שלא תינתן תעודת עובד ציבור, ובקשה זו אושרה בהחלטה מיום 4.7.13. בסופו של דבר, עלה בידי התובעת לקבל תעודת עובד ציבור של מר נחום יהושע ממנהל הדלק, וזו הוגשה 6 חודשים לפני מועד ההוכחות. הנתבעת לא התנגדה להגשת התעודה ולא ביקשה לחקור את מר נחום יהושע. לאחר קבלת תצהירי הנתבעת, ועוד בטרם שמיעת הראיות, ביקשה התובעת להגיש עדות הזמה, וזו הוגשה בהתאם להחלטה מיום 29.12.13 שנעתרה לבקשה באופן חלקי. התובעת טוענת כי הנתבעת לא פירטה מדוע הוגשה הבקשה באותו שלב, לאחר סיום שמיעת הראיות, שעה שאין ספק שהמסמכים היו זמינים לנתבעת. כן טענה התובעת כ פרסומי העדכון הנטענים לא צורפו לבקשה וכי ולו בשל כך, יש לדחות את הבקשה. בנוסף טוענת התובעת כי ביחס לכל המסמכים שהנתבעת מבקשת להגישם במסגרת תעודת עובד הציבור, לא פורט מדוע ראיות אלה מהותיות וכיצד יש בהן כדי להשליך על ההליך המשפטי.

4.בתשובה לתגובה לבקשה טענה הנתבעת, בין היתר, כי אין היא מתנגדת לחקירת עובד הציבור בעניינים נושא התעודה.

5.ביום 8.1.15 התקיים דיון. הצעת בית המשפט להסדר לפיו תוגש תעודת עובד הציבור כפי שהתבקש, התובעת תוכל לחקור את עובד הציבור וכן להגיש תעודת עובד ציבור נוספת במידת הצורך, לא התקבלה, וכל אחד מהצדדים הודיע כי, ככל שתתקבל הבקשה או חלקה, ייתכן ויבקש להגיש ראיות נוספות. בעקבות זאת ניתנה בדיון החלטתי לפיה אינני מתייחסת במסגרת ההחלטה לבקשות ערטילאיות להגשת ראיות נוספות בעתיד, בקשות אשר עדיין לא הוגשו, וכי ביחס לבקשה שלפני, אני מתירה לנתבעת להגיש את הראיות הנוספות, והתובעת תודיע אם ברצונה לחקור את עובד הציבור שנתן את התעודה.

6.ביום 19.1.15 הגישה הנתבעת תעודת עובד ציבור ומסמכים נלווים, המחזיקים סה"כ 48 עמודים, המכילים מסמכים שונים ומשונים המתייחסים, בין היתר, למחירים תיאורטיים של מוצרי דלק שאינם בפיקוח, מחירי בנזין 95, מחירי דלק, מחירי מוצרי דלק, מבנה מחירי הדלקים שבפיקוח ועוד.

7.בעקבות זאת הגישה התובעת בקשה להוצאת המסמכים בטענה כי אין התאמה בין המסמכים שהגשתם הותרה בהחלטה לבין המסמכים שהוגשו. התובעת טוענת כי הגם שהמסמכים מעידים רק על פרסומם ולא על נכונות תוכנם, אין כל צידוק שבדין ואין כל הגיון לאפשר הגשת מסמכים שהגשתם לא הותרה ולהציף את בית המשפט והתובעת במסמכים בלתי רלבנטיים. כן טוענת התובעת כי הנתבעת בחרה, בחלק מהמקרים, לצרף מסמכים חלקיים בלבד.

התובעת הודיעה במסגרת הבקשה כי הואיל ותעודות עובד הציבור אינן מתייחסות לנכונות תוכן המסמכים המצורפים ובנוסף עורך תעודות הציבור אינו מתיימר לטעון כי ערך את תוכן המסמכים המצורפים לתעודות ואף אינו מאמת את תוכנן, אין היא מבקשת לחקור את נותן התעודות, ככל שיתקבלו המסמכים.