ת"א 16231-02-14 אטיאס ואח' נ' גשורי

1.מבוא:

התובעים אטיאס יהודה ולינדה מתגוררים בבית מגורים בבעלותם המהווה חלק מנחלה מס' 36 בכפר הרוא"ה. הנתבע בן ציון גשורי מתגורר בנחלה מס' 8.

בתביעה זו תבעו התובעים את פינוי הנתבע מחלקה מס' 26 ו בכפר הרוא"ה ותשלום סך של 434,034 ₪ בגן דמי השימוש הראויים שיש לחייב הנתבע בעבור השימוש במבנה משנת 2007 ועד הגשת התביעה. כן ביקשו לקבוע אגב אורחא כי ההסכם בין הצדדים מיום 9.12.03 (נספח ד' לתביעה) בטל.

2.העובדות שניתן ללמוד מן המסמכים שאינן שנויות במחלוקת הינן כדלקמן:

חלקה 26 בגוש 8368 כוללת מבנה מלאכה הבנוי עליה, הממוקם בחלק המזרחי של החלקה. הזכויות בחלקה רשומות בבעלות קרן קיימת (נסח רישום צורף כנספח א' לתביעה).

חלקה 26 היוותה במקור חלקה ב' ונכללה בשטח נחלה אחרת ע"ש שלומאי ז"ל, וכללה חלקות 26, 27, 28 בגוש 8368 (להלן: "חלקת שלומאי").

חלקה 26 נמכרה בנפרד ע"י שלומאי ז"ל לנוסבאום ז"ל אולם הרישום ביחס לחלקה זו נותר בעינו חלק מנחלת שלומאי ז"ל. נוסבאום ניהל מוסך במבנה הממוקם בחלקה.

הנתבע אשר מחזיק בנחלה 8 הסמוכה לחלקה 26 הגיש תביעה כנגד נוסבאום ז"ל ואף רשם הערת אזהרה לטובתו על חלקה 26 לטובתו, המחייבת את נוסבאום להימנע מפעילות בחלקה שיש בה מטרד.

שלומאי ז"ל מכר את מלוא זכויותיו בנחלתו לה"ה אייגנר יוסף וחיה.

בהמשך התנהל הליך משפטי בין ה"ה אייגנר יוסף וחיה מצד אחד לבין מינהל מקרקעי ישראל, רשם המקרקעין והתובעים במסגרת המרצת פתיחה 471/01 בבית משפט המחוזי בתל אביב.

במסגרת פסק הדין שניתן בהמרצת פתיחה נקבע שחלקה 26 תאושר בהסכם המשבצת של המושב, תוחכר לתובעים ולא תרשם בלשכת רישום המקרקעין (הפסיקתא צורפה כנספח ג' לכתב התביעה.)

בהתאם לתוספת להסכם חכירה מיום 22.6.97 שנערכה ביום 16.3.09 בין הרשות למקרקעי ישראל לתובעים צורפה חלקה 26 לשטחי נחלת התובעים. (הסכם החכירה והתוספת צורפו כנספח ב' לכתב התביעה).

נחלת הנתבע כוללת גם חלקה בשטח של 3,600 מ"ר הידועה כחלקת קובאני.

ביום 9.12.03 נחתם ע"י הצדדים ההסכם נשוא תיק זה לפיו הנתבע מתחייב להעביר לתובעים את זכויותיו בחלקת קובאני וכן לשלם את הסך של 50,000 ₪. מנגד התובעים מתחייבים להעביר לנתבע את זכויתיהם בחלקה 26 – חלקת שלומאי.