ת"א 16223-05-12 תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' כהן

חברה קרסה, בהותירה חוב לתובעת, ולרבים אחרים. הנתבע הוא בעליה ומנהלה הרשום. התובעת עותרת לחיובו של הנתבע מכוח שטר חוב וכתב ערבות שעליהם חתם הנתבע להבטחת החוב, כמו גם בעילה של הרמת מסך. טוען הנתבע: החתימה על שטר החוב אינה שלי. החתימה על כתב הערבות אינה שלי. החברה אף היא אינה שלי, שהרי היא של אחי, ונרשמה על שמי רק בשל "בעיות" שהיו לו. מכל אלה התנער הנתבע. אך החוב – שלו יהיה.

רקע

1.התובעת עוסקת בין היתר במכירת מוצרי חלב ומזון. חברת "מטעמי זהבית בע"מ" (להלן: החברה) עסקה בתחום ההסעדה. היא הוקמה בשלהי שנת 2009, תוך שהנתבע – קבלן במקצועו – נרשם כבעל מניותיה וכמנהלה היחיד. נקדים ונאמר: לטענתו המאוחרת של הנתבע היה זה רק כמעין סיוע לאחיו, מר חגי כהן (להלן: חגי), שעיסוקו הוא בתחום המזון אך נקלע לבעיות כלשהן.

2.בחלוף זמן קצר מן ההקמה, ביום 15.3.2010, החלה התובעת לספק לנתבעת מוצרים. כחלק מן ההתקשרות העמידה החברה לתובעת פקדון בסך 30,000 ₪. כן החתים סוכן מטעם התובעת את החברה על כתב התחייבות, שלו ערבו שניים: הנתבע (ולמצער כך טוענת התובעת), וחגי, ועל שטר חוב בסכום של 150,000 ₪ להבטחת התחייבויות החברה, אף הוא בערבות הנתבע (לכאורה) וחגי (נספחים ב' ו-ג' לתצהיר עד התובעת מר עומר שני). הנתבע מכחיש כי חתם על אילו ממסמכים אלה.

3.פעילותה של החברה הייתה קצרת מועד למדי. משך כשנה ומחצה רכשה החברה מוצרים מן התובעת, ושילמה עבורם חלקית (הכרטסת נספח ו' לתצהיר התובעת). בשלהי שנת 2011 הגיע חובה לתובעת כדי כ-100 אלף ₪, גבול מסגרת האשראי שניתנה לה (עמ' 16, ש' 22). החוב לא סולק. שני שיקים שמשכה החברה לפקודת התובעת לכיסוי עיקר החוב, בחתימת ידו של הנתבע (אף אם ללא חותמת החברה), לא כובדו. החברה הפסיקה את פעילותה. היא נותרה חייבת לתובעת, אין חולק, סכום של 79,134 ₪, נכון ליום 25.3.12, זאת לאחר שקוזז הפקדון בסך 30,000 ₪ (תשובתו של הנתבע לשאלון התובעת מיום 2.4.13, ס' 3.23, נספח ח' לתצהיר שני). התובעת הגישה ללשכת ההוצל"פ בצפת לביצוע את שטר החוב, בהתאם לסכום החוב כאמור, זאת נגד עושי השטר (לכאורה) – החברה, הנתבע, ואחיו חגי כהן. החברה וחגי לא הגישו התנגדות, אך התובעת לא הצליחה לגבות מהם דבר עד עצם היום הזה, כפי תיאורה. נותר הנתבע. הלה הגיש התנגדות שתוכנה פשוט: אין זו חתימתי. כך הגיע התיק, לאחר עיכובים שונים לרבות העברת ההליך, לבית משפט זה, בתחילה – לכב' השופט א' שליו.

4.בדיון בהתנגדות ניתנה הרשות להתגונן, ומונה מומחה מטעם בית המשפט לכתבי יד וחתימות, שאינו מכריע (נוכח טענת התובעת כי בידה עד לחתימה), בשאלת אותנטיות החתימה. המומחה, מר יצחק חגג, בחן את החתימות הן בשטר החוב הן בכתב הערבות, וקבע באופן פסקני: ברמת הסבירות הגבוהה ביותר, אין זו חתימת הנתבע.

5.בעקבות דברים אלה עתרה התובעת לתיקון כתב התביעה, באופן שתתבסס לא רק על השטר, שאליו הוסיפה את כתב הערבות, והמשיכה לטעון כי נחתמו בידי הנתבע, אלא גם תביעה כספית הנסמכת על עילות שונות, ובראשן (וזו היחידה שנותרה בתום הדיון) – הרמת מסך ההתאגדות. התיקון הותר לה, בנתון לתשלום הוצאות. בתגובה לכתב התביעה המתוקן טען הנתבע, בכתב הגנה תמציתי ביותר, כי אחיו חגי הוא שהתקשר עם כל הלקוחות והספקים, וכי היווצרות החוב כלפי התובעת מקורו בחובות של לקוחות החברה כלפיה, בלא שהנתבע ידע שלא יהיה בידי החברה לסלק חובותיה. יצוין כי כיוון שסכום התביעה גבוה אך במעט מזה שהיה מאפשר בירור התביעה בסדר דין מהיר בחן בית המשפט אפשרות לברר את ההליך בסדר דין מהיר בהסכמה, אך הנתבע סירב.

6.בשלב זה עבר התיק לטיפולי. הצדדים התכתשו עוד קמעה בסוגיות של שאלונים וגילוי מסמכים, תוך שהתובעת מלינה על חוסר שיתוף פעולה של הנתבע בהמצאת מסמכים ובמתן תשובות, בעוד שהנתבע גורס שהשיב דיו, וכי מסמכים דוגמת מסמכי הנהלת החשבונות של החברה "אינם רלבנטיים לתביעה". הדברים לא הגיעו לכלל מיצוי בבקשות סדורות. הצדדים הגישו תצהיריהם, התובעת – תצהירו של מר עומר שני, מנהל האשראי הקונצרני בתובעת ושל מר חגי לוי, הסוכן שהחתים לדבריו את הנתבע על שטר החוב וכתב הערבות; הנתבע – תצהירו שלו. לאחר אלה נערכו מספר ניסיונות לבחון חלופות למיצוי ההליך המשפטי, אולם הצדדים, כפי זכותם, לא הגיעו לכלל מתווה מוסכם, ובהתאם התקיימו ההוכחות ביום 25.6.15, תוך שמעידים המצהירים, בלא שהמומחה זומן. בסיומן סיכמו הצדדים, ולבקשתם אפשרתי להם להשלים בעניינים אחדים שעלו בסיכומיהם, וכך עשו עתה.

7.בתום ההליך, נותרו למעשה שתי טענות שעליהן עומדת התובעת, ומחייבות בירור. הראשונה, כי חרף קביעת המומחה, החתימות שנחזות להיות של הנתבע על גבי שטר החוב וכתב הערבות – שלו הן, ומכאן צומחת חבותו לסילוק החוב. השניה, כי מתקיימים במקרה דנן התנאים להרמת מסך ההתאגדות. הנתבע חולק כמובן, וטענותיו כיום מתמקדות רק בהדיפת שתי טענות אלה של התובעת. על פרטי הטענות נעמוד ביתר פירוט בדיון שלהלן.