ת"א 16204-08-14 זמירי נ' גורל ואח'

1.לפני בקשה לדחיית תביעה על הסף בשל מעשה בי-דין. לטענת הנתבע 1 ("המבקש"), מנסה התובע ("המשיב") להגיש מחדש תביעה שהיא צירוף של שתי תביעותיו הקודמות- שנידחו. לגרסתו, בשבע השנים האחרונות אין כל קשר עסקי ו/או אחר ביניהם, למעט הליכים משפטיים שיוזם המשיב להטרידו. האחרון, בתגובתו טען כי התביעה הראשונה נמחקה, ואינה מהווה מעשה בי-דין ואילו התביעה הנוספת, עליה הוגש ערעור, דנה בנזקים עד שנת 2008 בעוד שעילת תביעתו זו, מתייחסת לשנים 2010-2012.

2.בשנת 2008 הגיש המשיב את תביעתו כנגד המבקש, הוריו, ואדם נוסף, יעקב ליבלזון ("התביעה הראשונה- 25783/08"). בתביעה , שסכומה הועמד על 850,000 סיפר המשיב, כי שימש בעבר כמרצה לכלכלה באוניברסיטת ירושלים, נשא בתפקיד מנהל בכיר בבנק הפועלים ובתפקידים בכירים נוספים, ואף היה מעסיקו של המבקש, אשר היה באותם ימים מתכנת חסר ניסיון. לשניים היה מורה רוחני- הנתבע הנוסף. לטענת המשיב, זממו המבקש והמורה הרוחני לבגוד בו ולנשלו מזכויות היוצרים שלו בתכנת מיקסומיה, כמו גם מכספים שהיה זכאי להם.

3.בסעיף 6 לתביעה הראשונה כתב המשיב: "בסוף שנת 2007 ובתכנון תחבולתי ארוך טווח וערמומי של נתבע 2 , ונתבע 1 החלו הפעולות נשוא כתב התביעה דנן. פעולות של סחיטה וגזל ממעסיק של התוכנות ושל זכויות היוצרים של התובע, על מכירה מסחרית. הנתבעים בגדו בתובע בגלל בצע כסף." לטענתו שם, בהסכם משנת 2007, נישלו אותו השניים, מזכויותיו עפ"י הסכם קודם, משנת 1997. לשיטתו, גנבו לו הנתבעים לקוחות ואף גרמו לו לאיבוד כל הכנסותיו. בסעיף 8 ח' לתביעה הראשונה טען כנגד השניים כי הם "גנבו פיזית את התוכנות כולל הקודים, ואת המחשבים, הם למעשה "גנבו את מוחו, של התובע, גנבו זכויות היוצרים שלו, והחלו להרכיב התוכנות אצל לקוחות חדשים." עוד טען המשיב באותה תביעה כי יש בידו "קלטת סחיטה באיומים" המוכיחה כי המבקש הוא "אדם מסוכן, שכל האמצעים כשרים בעיניו להשגת מטרותיו השליליות". לגרסתו, כל העובדות האלו התגלו למשיב בדיעבד, כשנה לאחר החתימה על ההסכם- ומכאן תביעתו הראשונה, הכוללת, בנוסף לפיצוי הכספי גם את הסעד של ביטול ההסכמים שבינו לבין הנתבעים (ס' 64 לכתב התביעה הראשון).

4.לאותה תביעה, צורפו גם הוריו של המבקש בטענה כי הרכב שרכש המשיב למבקש, נרשם על שם אביו של האחרון, וכי האם ניסתה, למרות התנאים הכספיים המפליגים להם זכה בנה, ללחוץ על המשיב להיטיב ולשפר תנאיו. עוד טען כי ההורים האשימו אותו בכשלון ההליך המשפטי בו נטל בנם חלק, למרות שהמורה הרוחני היה אחראי לכך. לשיטתו, הפסיד סכומי עתק בשל תמיכתו באותו הליך.

התביעה הראשונה נמחקה מחוסר מעש (לאחר ישיבות מספר) ב3/10/2011.

5.ביום 25/9/08 הגיש המשיב תביעה נוספת כנגד המבקש והאדם הנוסף (להלן "התביעה השנייה- 46936/08"). באותה תביעה טען המשיב כי מסר לידי האדם הנוסף חומר אישי, אינטימי וחסוי, בין היתר משום היותו מורה ומדריך רוחני שלו. לגרסתו, נפגמה מערכת היחסים בינו לבין המבקש לאחר שהמורה הרוחני, (שבינתיים הלך לבית עולמו), שכנע את האחרון לבגוד במשיב בגין בצע כסף ולגנוב את קניינו הרוחני. בתביעה, עתר המשיב כי יוחזרו לו אותם מטלטלין שטרם הושבו. עוד טען המשיב כי אותו מנטור השתלט על רוחו ונפשו, הורה לו ""לתפקד כמשוגע" "וזאת על מנת להשתחרר ממעורבותו העסקית של שותף בעבר וזאת ל"טענת הנתבע מס. 1 בהקבלה לדוד המלך אשר תפקד בתפקיד דומה כאמור בספר (שמ' א' כ"א י"ב- ט"ז)"

6.במהלך כתב התביעה, תיאר המשיב את אותו מורה רוחני (ליבלזון) ואת מזגו הסוער, את ניצולו את מצוקתו האישית והכלכלית, את ה"מאגיה השלילית" שהפעיל , ובעיקר את יוזמתו לסיים את הקשר העסקי- יוזמה שלימים התגלתה למשיב כמונעת מבצע כסף. את המבקש תיאר המשיב כ"בובה" של אותו נתבע נוסף, שעשה בשניים- במבקש ובמשיב כאחד- כרצונו. (ס' 15 לתביעה השנייה).

7.התביעה השנייה הוגשה בשנת 2008. בסעיף 25 כתב המשיב: "התובע מאשים את הנתבעים כי התכנון והמזימה השפלה של נתבע 1 אשר במאגיה שלילית השפיע על נתבע 2 להיות כלי השרת בידיו, היא לא פחות מאשר ניסיון בדרכים מתוחכמות לפגוע בו ובמשפחתו, להרוס אותו ולהשליכם לרחוב חסרי כל." בס' 29 כתב : "בעצם, ואדגיש שוב, לא מדובר כאן על הפאן הכספי, אלא על הפאן הרגשי. על ההשפלה והפגיעה בכבוד של האדם. הרי ידוע וברור לכל כי התוכנות העסקיות הללו הן המצאה ייחודית של התובע...הרי, כדי להמציא תוכנות כאלו אין אפשרות ללא השכלה כלכלית רחבה ביותר.." ובס' 30:" העובדה כי נתבע 2 עושה שימוש לא לו בקניין רוחני ומציגה כהמצאה שלו, היא פוגעת ומעליבה" סכום התביעה הועמד על 800,000 ₪. בסעיף 42 לתביעה נכתב כי "למען הסר ספק יובהר כי הנזקים אשר נגרמו לתובע בגין משפט זה אינם רק בגין ההוצאות אשר נגרמו לו אלא אף בשל הזמן הרב שהשקיע והפסד ההשתכרות אשר נגרם לו, וכן גם בגלל הפגיעה הנפשית אשר נתבע 1 (ליבלזון) גרם לתובע." ובסיפא, (סעיף 44): "התובע יבקש להדגיש כי בגין מעשי ופעולות הנתבעים למעשה "הפסיד" שנים מסוימות וקריטיות מחייו."

8.חרף העובדה כי סיפור המעשה, בתביעה השנייה, עוסק במסמכים וחומרים שניתנו ל"מורה הרוחני", ומתייחס לערכים המוסריים, למאגיה השחורה של ליבלזון ולבגידתו בערכים מקודשים של חברות ונאמנות (ס' 33), מכוון המשיב גם לחלק הכלכלי. כך למשל, בס' 5 לתביעה השנייה, כבר הוזכרה עילת הסחיטה: "שניהם, אשר אין להם כל בעלות ושליטה בעסק התוכנות העסקיות של התובע אשר בבעלותו 100% והוא העוסק המורשה שלהם ביצעו מעשי סחיטה, הונאה ומרמה, ועושר שלא במשפט." עוד נטען, בסעיף 39,40 כי המבקש אף הוא "שותף מלא לאמור בכתב התביעה (שעיקרו טענות כנגד הנתבע האחר), בכל מעשי הנוכלות , הרמאות והבגידה ואף ניסה לדרוס את התובע שניצל, למזלו מפציעה קשה