ת"א 16204-03-15 מתנה חלבי נ' רשות מקרקעי ישראל ואח'

1.לפני שתי בקשות להפקדת ערובה להוצאות שהוגשו בענינן של תביעה ושל תביעה שכנגד.

בקשה אחת (מס' 9 בתיק הממוחשב) הוגשה מטעם הנתבעת 3 (ובהמשך הצטרפה אליה גם הנתבעת 1), ועניינה חיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבעות אלה.

בקשה נוספת להפקדת ערובה להוצאות (מס' 13 בתיק הממוחשב) הוגשה מטעם התובע, ועניינה חיוב התובעת שכנגד (היא הנתבעת 3) בהפקדת ערובה להוצאותיו כנתבע בתביעה שכנגד (להלן: "בקשת התובע").

2.למען הנוחות, להלן תכונה הנתבעת 3/התובעת שכנגד: "החברה", בקשה מס' 9 תכונה: "בקשת החברה", הנתבעת 1 תכונה: "רמ"י" והתובע/הנתבע שכנגד יכונה: "התובע".

3.בפתח הדברים ולצורך מתן רקע לדיון, תובא תמצית מתוך טענות הצדדים בהליך העיקרי.

התביעה והתביעה שכנגד - תמצית

4.התובענה שהוגשה על ידי התובע היא בעיקרה כספית. במסגרת התביעה נטען, בין השאר, כי התובע הוא נכה צה"ל, יליד 1945, שניהל במשך עשרות שנים עסק למכירה והתקנה של דודי שמש בחנות ברחוב השחרור בטירת הכרמל (להלן: "החנות" או "הנכס"). התובע טוען, כי החנות שימשה כמקור פרנסה יחידי לו ולמשפחתו וכי רכש את הזכויות בה בשני שלבים (בהסכם מכר מיום 23.8.1973 ובהסכם מכר מיום 9.3.1981), דיווח על העברת הזכויות לרשויות המס, שילם את כל המיסים שנדרשו והשקיע בנכס כספים רבים. לטענת התובע, במשך השנים לא הועלו כנגדו טענות כלשהן.

5.החנות נמצאת באזור הידוע בכינויו "מתחם אלי כהן – טירת הכרמל" (להלן: "מתחם אלי כהן" או "המתחם"). מכתבי הטענות עולה, כי רמ"י היא הבעלים הרשום של חלק מהמקרקעין במתחם, וחלקו האחר רשום על שם הנתבעת 2 (להלן: "העירייה"), לאחר שהופקע בשנות ה-70, הגם שלפי החלטות של הוועדה המחוזית, מועצת העיר ואף אישור שר הפנים, המקרקעין שרשומים על שם העירייה אמורים להיות מועברים (מוחזרים) לרמ"י (ובהמשך צפויה להיות הפקעה מחודשת של חלקים שייועדו לצרכי ציבור).

6.ביום 25.9.2008 פורסמה תב"ע למתחם אלי כהן (להלן: "התב"ע"). לפי כתב התביעה, הרקע להתקנת התב"ע הוא בנייה של חנויות במתחם (ובהן גם החנות של התובע) במהלך שנות ה-60 וה-70, והיעדר הסדרה או דרישה לפינוי מצד העירייה ורמ"י. לטענת התובע, הרשויות השלימו עם המצב הקיים בשל הכרתן בכך שלא ניתן יהיה לפנות את החנויות מבלי להסדיר את העתקתן למבנה מסחרי חלופי. לשיטת התובע, על רקע זה יזמה העירייה, בשיתוף רמ"י, את התב"ע שנועדה לאפשר שיווק של המתחם באופן שהזוכה במכרז לביצועה יהיה חייב להסדיר את העתקת החנויות למרכז מסחרי שייבנה על חשבונו, ובתמורה יקבל תנאים מיטיבים במיוחד ותמיכה מהרשויות. כדי לתמוך בתכנית, כך נטען, הסכימה העירייה להעביר לרמ"י את רוב שטח התכנית. בהקשר זה מפנה התובע בין השאר, לתצהיר של מר אריה פרג'ון, ששימש כראש העירייה בשנים 2009-2003, לתצהיר של מר בנימין מוריס שהיה סגן ראש העירייה עד 2011, וכן לדברי ההסבר של התב"ע. לטענת התובע, במסגרת התב"ע הוקצה מגרש (מס' 401) בשטח של כ-1,500 מ"ר לבניית מרכז מסחרי קטן, לשם העתקת מספר חנויות ובכללן החנות שלו, בדרך של פינוי-בינוי. לשיטת התובע, ניתנה התחייבות שלטונית בסוגיות אלה.