ת"א 16181-05-16 קשת ואח' נ' מדינת ישראל

1.התובעים, מפוני גוש קטיף שקיבלו פיצויים מכוח חוק יישום תכנית ההתנתקות (להלן: החוק), קיבלו ביום 16.6.09 תעודת זכאות להלוואה עומדת בסך של 135,000 ₪ , שסכומה צמוד למדד מיום 18.2.05. ההלוואה ניתנה לשם רכישת בית מגורים באשקלון. התנאים להלוואה זו קבועים בסעיף 47 לחוק ובתעודת הזכאות ועיקרם כי בתום חמש שנים מקבלת ההלוואה הופכת היא למענק בתנאי שהזכאי לא יעביר את זכויותיו במקרקעין שנרכשו ובתנאי שיבנה בתקופה האמורה בית מגורים בקרקע שרכש.

מחמת נסיבות אישיות וכלכליות לא גרו התובעים באשקלון ולא עלה בידם לבנות בית במגרש שקיבלו באשקלון, בהתאם לחוזה פיתוח מיום 17.1.07. ההלוואה למעשה נועדה לסייע במימון עלות הבניה במגרש שקיבלו התובעים.

לטענת התובעים, נציג מנהלת תנופה הבטיח להם כי ניתן לגרור את ההלוואה לדירה אחרת באשקלון ועל בסיס הצהרתו חתמו ביום 26.6.12 על זיכרון דברים למכירת המגרש ובמקביל ביום 7.7.12 על זיכרון דברים לרכישת דירה חלופית באשקלון. מאחר ובסופו של יום לא אושרה גרירת ההלוואה, בהחלטה מיום 22.10.12 של הוועדה המיוחדת מכוח החוק, טוענים התובעים כי נגרמו להם נזקים. התביעה נשענת על טענת מצג שווא רשלני והבטחה מינהלית ונדרש סעד של השבת סכום ההלוואה שנאלצו לשלם (שולמה מכספי הקונים של המגרש כחלק מהתמורה), פיצוי בגין עגמת נפש, ופיצוי בגין אבדן המגרש לפי שוויו היום בניכוי הסכום שקיבלו עבורו. לטענתם לא היו מוכרים את המגרש לולא מצג השווא. סכום התביעה הועמד על סך של 991,669 ₪.

2.הנתבעת עותרת לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, השתק, מניעות ושיהוי. לטענתה התובעים מיצו את כל זכויותיהם לפי החוק, חתמו על כתבי ויתור ותביעתם תוקפת את החלטת הוועדה המיוחדת. מאחר ועמדה להם הזכות לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים על החלטת הוועדה, סבורה הנתבעת כי לא ניתן לתקוף בתקיפה עקיפה את החלטת הוועדה בגדרו של הליך זה.

דיון והכרעה

3.לאחר בחינת עילת התביעה, לא מצאתי כי יש בסיס לבקשה לסילוק התביעה על הסף. ככלל, סמכות בית המשפט נבחנת לפי הסעד שנתבע. הסעד המבוקש הוא סעד כספי על בסיס טענה שעיקרה נזיקית למצג שווא רשלני, שיכול ומקים במקביל גם הבטחה מינהלית. על כן לא מצאתי כי ניתן לקבל את הטענה כי לבית משפט זה אין סמכות לדון בתביעה. כאמור בתשובת התובעים, לא תוקפים הם את החלטת הוועדה לא לאשר את גרירת ההלוואה, אלא מבינים היום כי לא ניתן היה לגרור את ההלוואה ללא מגורים בעיר אשקלון וטוענים כי נגרמו להם נזקים מאחר ועניין זה לא הובהר להם טרם בקשתם לגרירת ההלוואה.

על כן, כל הבסיס המשפטי עליו נשענת הבקשה לא חל על נסיבות העניין הנדון. לא מדובר בתביעה המבקשת לחתור תחת קביעות מינהליות שהדרך לתקוף אותן מעוגנת בדין. אין בסיס להשוואה לפסיקה אליה הפנתה הנתבעת העוסקת בסיווג ההליך או בתוצאות אי התנגדות לתכנית במקרקעין. על כן לא מצאתי מקום לדחות התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.

4.גם הטענה למניעות מחמת חתימת התובעים על מיצוי זכויות והסתלקות מתביעות, מתעלמת מעילת התביעה ותכלית הוויתורים האמורים. ההסכמים נועדו לחסום כל אפשרות לדרוש פיצוי נוסף עקב ההתנתקות, אולם לא משתמע מהם וויתור על זכויות בנזיקין על מצג שווא שגרם לנזק אופן ההסבר על הזכויות לפי החוק.

נוכח קביעה זו, לא מצאתי כי יש מקום למנוע בירור התובענה מחמת שיהוי. לא מדובר במקרה המצדיק סילוק על הסף מחמת שיהוי.

על כן הבקשה לסילוק על הסף נדחית.