ת"א 1615-03-14 סגל נ' ירוחם

לפניי בקשת הנתבעת, להורות לתובע להמציא לה העתק מן המסמכים המפורטים במכתב המצורף לבקשה (סעיפים 8-1 למכתב מיום 16.7.15)

התובע התנגד לבקשה וטען כי הבקשה הוגשה באיחור לאחר שלב קדם המשפט ואף לא נתמכה בתצהיר. לגופו של עניין נטען כי מרבית המסמכים אינם רלוונטיים למחלוקת. התובע טען כי המדובר במסמכים רבים,לא מוגדרים ולא ברורים שחשיפתם תכביד עליו יתר על המידה. עוד נטען כי המסמכים חוסים תחת זכות העיכבון המסורה לתובע, עקב סירוב הנתבעת לשלם לו את שכר הטרחה.

דיון והכרעה:

המדובר בתביעה לתשלום שכ"ט שהגיש התובע-עו"ד במקצועו, כנגד הנתבעת שהייתה לקוחה שלו. לאחר שעיינתי ברשימת המסמכים במכתב הנתבעת, שוכנעתי כי לא ניתן לקבוע שהמסמכים אינם רלוונטיים למחלוקת. המדובר במסמכים (רובם כתבי בי דין) הקשורים לייצוג הנתבעת ע"י התובע בהליכים לגביהם דורש הראשון שכר טרחה.

בפסיקה כבר נקבע כי כאשר המדובר במסמכים רבים ושונים, אין זה ראוי ואף לא צודק לחייב בעל דין להצביע באופן ספציפי על כל מסמך ומסמך שהעיון לגביו מתבקש, ויפים לענייננו קביעות בית המשפט העליון ברע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ פ"ד נו(5) 193, עמ' 196:

"לאור לשונן של התקנות קמה השאלה אם ניתן לבקש בגדרן עיון בסוגי מסמכים, או שמא מוגבל המבקש לציון מסמכים ספציפיים בלבד. מעקרון הגילוי מתבקש שבשעה שאין ביכולתו של בעל-דין להצביע על מסמך ספציפי, יתיר בית-המשפט עיון גם בסוגי מסמכים, בתנאי שהוכחה הרלוונטיות שלהם לעניין שבמחלוקת"

4.עוד אוסיף כי בהתאם להלכה הפסוקה, בית המשפט מוסמך להיזקק לבקשה לגילוי מסמכים, כלליים או ספציפיים, גם אם הוגשה באיחור, כפוף למבחן הרלוונטיות. ראו רע"א 6772/01 צבי אוד נ' הסוכנות היהודית לא"י:

"לצד הוראה כללית זו, נוקטות הוראות הדין המיוחדות לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם לשון רחבה, לפיה בית-המשפט רשאי לתת צו לגילוי מסמך פלוני ובעל-דין רשאי לבקש עיון במסמכים "בכל עת". ראו תקנות 114-113 לתקנות סדר הדין האזרחי. הוראות מיוחדות אלו, המתירות לבעל-דין לבקש עיון במסמכים בכל עת, יש לפרש לאור האיזון הנדרש בין הצורך לנהל את המשפט על-פי פרוצדורה קבועה לבין ההכרח להגשים את האינטרס של חשיפת האמת בסכסוך הקונקרטי. ...... לפיכך, במצב דברים שבו בעל-דין נמנע מלבקש גילוי בשלב קדם המשפט, ככלל, מן הראוי להתיר גילוי אף בשלב מאוחר יותר, תוך בחינת האפשרות של עשיית שימוש במכשיר של פסיקת הוצאות כנגד בעל-הדין, שאיחר בהגשת הבקשה לגילוי וגרם בכך לעיכוב הליכי המשפט. זוהי אף תוצאה מידתית יותר".(הדגשה שלי ר.א)