ת"א 161044-09 קרן נ' הראל בע"מ - חברה לבטוח ואח'

לפני בקשת התובע, שהוגשה בשנית בתום שמיעת הראיות, למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום התעסוקתי/שיקומי.

1. התובע, עובד תחנת דלק במקצועו נפצע בתאונת דרכים ביום 7/10/09, עת רכב פגע בסמוך למשאבת הדלק לידה עמד. משאבת הדלק עפה ממקומה וכתוצאה מכך חל פיצוץ. התובע, לטענתו, נהדף ונפל על הברך הימנית, כמו כן, תחנת הדלק כולה עלתה באש. אין מחלוקת, בין הצדדים כי הארוע מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

2. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר קבע את נכותו הצמיתה של התובע, בועדת העררים, כנכות נפשית כתוצאה מהתאונה בשיעור של 40% ונכות אורתופדית בשיעור של 5%, זאת לאחר ניכוי נכויות קיימות עקב מצב קודם. סה"כ הועמדה נכותו הרפואית של התובע על 43% אחוז. הועדה הפעילה את תקנה 15 לתקנות המל"ל במלואה ומכאן נכותו הכוללת של התובע במל"ל הועמדה על 65%. הנכות הרפואית בשיעור של 43% מהווה נכות על פי דין ומחייבת גם בתביעה דנן בהתאם לסעיף 6ב' לחוק, משכך, לא מונו מומחים רפואיים בעניינו של התובע.

3. כבר בשלבים המוקדמים של ההליך, ביקש ב"כ התובע למנות מומחה בתחום השיקומי-תעסוקתי ואולם כב' השופט אבי פורג שהתיק היה בטיפולו אותה עת, סבר, כי הבקשה מוקדמת מדי, וקבע, כי התובע יוכל לשוב ולהעלות בקשתו בתום שמיעת הראיות.

4. משנשמעו הראיות, חזר ב"כ התובע והעלה את הבקשה, זאת לאחר שמעדותו של התובע הסתבר כי אינו עובד מאז התאונה ואילך ולטענתו גם אינו יכול לעבוד עקב מצבו הנפשי ומכאן טענת התובע, כי הנכות התפקודית עולה בהרבה על הנכות הרפואית וראוי, כי מומחה בתחום התעסוקתי יעריך את כושרו של התובע להשתלב בתחום העבודה.

5. הנתבעים מתנגדים לבקשה, לטענתם מקום שהנכויות נקבעות על פי דין, בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפיצויים, הכלל הוא שאין ממנים מומחים רפואיים אלא במקרה נדיר, מיוחד וחריג, כאשר בית המשפט ישתכנע שאין בפניו הכלים הדרושים להערכת נזקו של התובע ויתן טעמים מיוחדים להחלטתו. לטענת הנתבעים אין זה המקרה דנן. התובע מיצה את זכויותיו במל"ל ואין מקום לבחינה נוספת של הנכויות שנקבעו. מוסיפים הנתבעים, כי על פי הנתונים שבידם התובע לא הגיש כלל תביעה למחלקת שיקום במל"ל או לקצבה מיוחדת ומכאן הם למדים שהבקשה מוגשת אך ורק לצורך האדרת נזקיו וכי לא עומד מאחוריה צורך אמיתי שכן אחרת היה ממצה את זכויות במל"ל. הוסיפו הנתבעים בתגובה שהוגשה קודם לשמיעת הראיות, כי גם אם יתברר צורך במינוי כאמור, לא ניתן עתה להציג למומחה השיקומי את מסכת העדויות בנוגע לאופיה וטיבה של עבודת התובע, כדי שהמומחה יוכל להעריך, תוך התייחסות לנתונים ספציפיים לתובע את המגבלות התפקודיות שהנכות גורמת לתובע אם בכלל.

   דיון והכרעה

6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת מכלול נסיבות העניין באתי לידי מסקנה, כי נכון למנות בתיק זה מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית, על מנת שיעריך את כושרו של התובע להשתלב בעבודה לנוכח הנכויות מהן הוא סובל כתוצאה מהתאונה. מסקנה זו מתיישבת עם ההלכה בעניין מינוי מומחה בתחום השיקום והתעסוקה, כמו גם עם הנסיבות הספיציות של המקרה, בגדרן לאחר שמיעת הראיות נכון לקבל חוו"ד מומחה בטרם תוכרע נכותו התפקודית של התובע (על ערוב התחומים בתחום השיקום והתעסוקה, ראה לאחרונה החלטתו של כב' השופט זילברטל ברע"א 7822/13 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אלון ניגרי (29/1/14)).

    

7. על פי ההלכה, בחינת האפשרות למינוי מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית מחייבת, כי בית המשפט יגיע למסקנה, כי אינו יכול להעריך את הפגיעה בכושר ההשתכרות על בסיס הראיות שבפניו (בר"ע (ת"א) 2818/01 בלחסן ציפורה נ' ברבי מזל, (25/3/2002)). הצדקה נוספת למינוי יכולה להיות נעוצה בכך שבהליכים שבהם נקבעת הנכות על פי סעיף 6ב', לא ניתן לחקור את חברי הועדה ולדלות מהם תשובות לגבי ההיבטים התפקודיים (ר' ע"א 563/88 יצחק אשל נ' קרנית, פ"ד מה (5) 520, 525, בש"א (חיפה) 15168/00 - מרג'יה ג'רסי נ' עודה טוני ו-2 אח' (28/12/2000)).