ת"א 16069-10-15 אמברצומובה נ' מדינת ישראל

לפניי בקשה לחייב את המשיבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשת, היה ובית המשפט ימצא כי יש לדחות את תביעת המשיבה וזאת מהטעם שהמשיבה מתגוררת ברוסיה ואין ברשותה נכסים בישראל שמהם תוכל המבקשת להיפרע בהיעדר יכולת לנקוט בהליכים לגביית הוצאות המשפט, במקום מגוריה של המשיבה.

הבקשה הוגשה מכוח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, המסמיכה את בית המשפט לחייב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע.

עוד נטען על ידי המבקשת כי סיכויי ההגנה של המבקשת הינם טובים, שכן מדובר בתביעת נזיקין כנגד החלטה של רשות מוסמכת שהחליטה שלא לאפשר את כניסתה של המשיבה לישראל ולכן הורתה על החזרתה לרוסיה. המבקשת טוענת כי בנסיבות אלו בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתן של הרשויות המוסמכות בשיקול דעתו.

המבקשת עותרת לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה בסכום של 20,000 ש"ח ובעניין זה הפנתה המבקשת לשורת פסקי דין שבהם נפסק כי סכום זה הוא ראוי ומקובל ומהווה את האיזון הנדרש שבין זכויותיהן הנוגדות של הצדדים (זכות הקניין של המבקשת לעומת זכות הגישה לערכאות של המשיבה).

מנגד טוענת המשיבה כי אין מקום לחייבה בהפקדת ערובה מאחר שסיכויי התביעה הינם גבוהים ולחילופין נטען כי גם אם בית המשפט יסבור כי יש מקום להורות על הפקדת ערובה יש לקבוע סכום נמוך שלא יעלה על 5,000 ש"ח על מנת שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות של המשיבה.

התביעה שלפניי הוגשה בגין טענות לנזקים שנגרמו למשיבה בשל סירובה של רשות האוכלוסין לאפשר את כניסתה לישראל לצורך ביקור בנה שמתגורר בישראל וזאת על פי פסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, במסגרת תביעת משמורת. המשיבה מעלה כנגד המבקשת טענות שונות וביניהן טענות לרשלנות והפרת חובה חוקית.

לאחר עיון בבקשה אני סבורה כי המבקשת עמדה בנטל הנדרש לצורך חיוב המשיבה בהפקדת ערובה וזאת לאור לשון תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 המסמיכה את בימה"ש לחייב תובע בהפקדת ערובה ולאור פסיקותיהם של בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים במקרים שבהם התובע הוא תושב חוץ שמרכז חייו אינו בישראל ושאינו יכול להצביע על בעלות בנכסים בתחום מדינת ישראל שמהם ניתן להיפרע.

טענתה המשיבה כי היא בעלת זיקה לישראל מאחר שמגורי הקבע של בנה הם בישראל ובשל כך היא מגיעה מעת לעת לביקורים בישראל אינה רלוונטית, הן מאחר שגם אם יוטל על המשיבה צו עיכוב יציאה מישראל לא יהיה בכך כדי לסייע בפירעון חוב והן משום שספק אם תתאפשר הטלת צו עיכוב יציאה מישראל דווקא משום שמרכז חייה אינו בישראל שכן השימוש בסנקציה מעין זו למי שאינם תושבי ישראל נעשית באופן זהיר.

המשיבה לא סתרה את הטענה כי מרכז חייה ברוסיה או את הטענה כי אינה בעלת נכסים בתחומי מדינת ישראל ומטעם זה קמה הסמכות לבית המשפט לחייבה בהפקדת ערובה.