ת"א 16009-03-11 גליק נ' מדינת ישראל

בפתח פסק הדין אחזור ואאחל שיקום מלא ומהיר לתובע לאחר שנפגע בפיגוע ירי כנגדו.

1. התובע פעיל למען עליית יהודים להר הבית ולמען מימוש זכויות היהודים בהר והוא מוכר ככזה על ידי אנשי הנתבעת.

   לדברי התובע הוא מתפרנס מהדרכת סיורים בהר הבית ובמסגרת עבודתו וכן במסגרת פעילותו הציבורית, הוא נוהג לעלות להר הבית כמעט מידי יום ביומו. התובע מצהיר בבירור כי במהלך ביקוריו בהר הבית הוא נוהג להתפלל שם, מזה למעלה מעשר שנים.

    

   התובע טוען כי הנתבעת מתנכלת לו ומיצרה את צעדיו בשל פעילותו הציבורית שבמסגרתה פתח התובע במספר הליכים משפטיים, אשר רובם ככולם נוגעים, בדרך זו או אחרת, למגבלות החלות על יהודים בהר הבית, בין כעתירות עקרוניות לבג"צ ובין בתביעות שונות בבתי משפט אזרחיים.

    

   העובדות אשר בבסיסם של הליכים אלה, אינן שנויות במחלוקת –

   ביום 13.2.11 שודרה כתבה בערוץ 10 בה נראה התובע כשהוא מתפלל בהר הבית בעת ביקורו שם, כשבוע קודם לכן, ביום 6.2.11, עם קבוצה של מטיילים (הכתבה הוגשה כראייה בתיק).

   אין מחלוקת כי שלושה ימים לאחר שידור הכתבה, מאז יום 16.2.11, נאסר על התובע לעלות להר הבית.

   אין גם מחלוקת כי עברו שנתיים ימים במהלכם סירבה הנתבעת לאפשר לתובע לעלות להר הבית וכי איסור זה בוטל רק ביום 5.2.13. האיסור שהוטל על התובע לעלות להר הבית הוא נשוא ההליך דנן.

    

   לטענת התובע, האיסור על עלייתו להר הבית הביא לפגיעה בו, בשמו הטוב ובפרנסתו והוא תובע פיצוי בשל כך. התובע העמיד את סכום התביעה על סך 500,000 ₪.

    

   התובע טוען כי המניע לאיסור שהוטל עליו, הוא בשל העובדה שהוא נוקט בהליכים שונים כנגד הנתבעת והוא מצביע על כך שאך יום קודם לכך, ביום 15.2.11, נחקר נצ"מ רואיף, מפקד מרחב דוד האחראי על הר הבית, בחקירה נגדית, במסגרת הליכים בתביעה אחרת שהגיש התובע.

    

   מנגד, הנתבעת מבססת את החלטתה לאסור את עלייתו של התובע להר הבית, על אותו אירוע מיום 6.2.11, בו צולם התובע ואשר שודר בערוץ 10. לטענת הנתבעת, תפילת התובע על הר הבית נעשתה בניגוד לנהלים החלים על המבקרים בהר הבית ובניגוד להתחייבויות עליהן חתם התובע.