ת"א 15895-07-15 שלמה תחבורה (2007) בע"מ ואח' נ' אבו אחמד ואח'

מונחת בפניי בקשה שהגיש הנתבע ליתן צו כלפי הצד השלישי (להלן: "חב' הביטוח"), להמציא לידי הנתבע דו"ח בדבר ממוצע פרמיית ביטוח בחברה לשנת 2011 לרכב מסוג משא אחיד לנוהג מגיל 21 ומעלה, וכן אישור בדבר גובה פרמיית ביטוח בחב' הביטוח לרכב כאמור לעיל, עבור נהג מגיל 21 נכון ליום 1.1.12.

בתגובת חב' הביטוח נטען כי יש מקום להורות על דחיית הבקשה, הן מהטעם שלא צורף תצהיר כמצוות תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), הן בשל העובדה כי בהתאם להוראת תקנה 214ח(ג) לתקנות אין מקום להורות על גילוי מסמכים בתביעה המוגשת בסדר דין מהיר, והן לגופו של עניין, מאחר שלא הוכחה מידת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לצורך ההליך דנא.

בתגובת הנתבע לבקשה, נטען כי רכבו היה מבוטח במועדים הרלוונטיים בחב' הביטוח. לטענתו, בכתב ההגנה שהוגש מטעם חב' הביטוח לא כפרה זו האחרונה בעצם קיומה של פוליסת הביטוח, אלא אך טענה כי מי שהיה רשאי לנהוג ברכב באותו מועד היה מי שמלאו לו 24 שנים, בעוד הנתבע היה בן 21 שנים בלבד במועד התאונה.

לפיכך, נטען בתגובה כי בשים לב להוראות ס' 7(ג) ו-18(ג) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, אין בטענת חב' הביטוח כדי לשלול את הכיסוי הביטוחי או את זכות הנתבע לתגמולי ביטוח, אלא בשיעור מופחת, כהוראת המנגנון הקבוע בהוראת הסעיף.

נוכח זאת, נטען בתגובה כי הכרח לעמוד על נתוני פרמיית הביטוח שהיו משתלמים כמקובל בחב' הביטוח, אילו זו הייתה ערה למצב העובדתי כהווייתו.

דיון

ביריעה זו אין בדעתי לקבוע מסמרות ביחס לשאלה האם מבחינת מדיניות שיפוטית ראויה, יש מקום לאפשר למבוטח להחריג מהפוליסה במודע כיסוי ביטוחי לנהג צעיר על מנת לחסוך בתשלומי פרמיה, ובדיעבד, בעת קרות מקרה ביטוח, לטעון כי יש מקום לדרוש תשלום תגמולי ביטוח יחסיים כהוראת סעיף 18(ג) לחוק חוזה הביטוח.

בהלכה הפסוקה קיימת גישה שיפוטית, שאינני מבקש לומר בהכרח כי הינה השלטת, לפיה, בנסיבות אלה, אין לראות בהסדר הקבוע בס' 18(ג) לחוק כמעניק הכשר אפריורי למבוטחים למסור דיווחים שאינם מלאים בעת כריתת פוליסת הביטוח, ובכך להעניק תמריץ שלילי להתנהגות בלתי ראויה מצידם.

מכל מקום, לצורך הבקשה המונחת בפניי, סבורני כי יש מקום להיעתר לבקשה.